→ לאתרעלון שבת · 5 עמודים

עלון שבת ·  

בית הכנסת רינת ירושלים – היכלא דרבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א · באר שבע

פרשת בהר

רבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א
כאשר יש קדושה – יש הכל!מימרה שרבנו היה חוזר ושונה באוזני אלפי שומעיו
הדלקת נרות—
צאת השבת—

באהבת ישראל לכל יהודי ובת מלך

בעלון השבוע

  1. 2מעשה ברבנו ודבר תורה מ״אמרי נועם״
  2. 3קומיקס: סיפור מחייו של רבנו
  3. 4פינת הילדים: חידון, סיפורי צדיקים וחידה
  4. 5זמני תפילות, הלכות השבוע ושיעורי רבנו

השבוע מוקדש: ________________________

2

מתורת רבנו – אמרי נועם

עבודת קירוב הלבבות

מעשה ברבנו

פעם אחת, ניגש תלמיד חכם גדול לאבינו מו״ר הרב יורם אברג׳ל זיע״א ושאל אותו: רבינו אני חייב להבין, עיני ראו ולא זר, עשרות כוללים בארץ שספק אם מספרם של האברכים משלים למניין, ולכל היותר שני מניינים ואף על פי כן ראיתי איך שבכל פעם מחדש הכולל 'נקלע לקשיים'… 'עיכובים במשכורות'… 'בשלבי סגירה'… וראש הכולל מתרוצץ ממקום למקום לאסוף פרוטה לפרוטה שאינה מצטרפת לחשבון גדול…

ואילו תחת הרב חוסים אלפים רבים של אברכים נפלאים בן פורת יוסף כן ירבה וכן יפרוץ. ודבר פלא הוא שמדי חודש בחדשו חוק ולא יעבור המלגות מגיעות לאברכים בזמן, ומעולם לא שמענו תירוצים בסגנון של: 'יש מיתון במשק׳ 'המוסדות נקלעו לקשיים גדולים'… ועוד עיכובים כאלה ואחרים בתוספת 'טעם לפגם'… היתכן?! הרי מדובר במיליוני שקלים, ומהו אם כן ההסבר לכך?

השיב לו רבנו תשובה מדהימה על דרך משל, וכך אמר: תצייר בדעתך אוטובוס עירוני שנוסע בעיר מתחנה לתחנה ומעלה נוסעים רבים לתוכו. וכי משנה לנהג אם יש נוסע אחד באוטובוס או חמישים נוסעים? בוודאי שלא. האוטובוס מתמלא מתחנה לתחנה ותודה לה׳ ממשיך לנסוע כרגיל.

מתי כן משנה כמות הנוסעים? כשיש נקב קטן באחד הגלגלים, בתחילה שאין משקל גדול רובץ על אותו גלגל, האויר יוצא אט אט וכמעט שאינו מורגש, אולם, כאשר מתחיל האוטובוס להתמלא באנשים רבים, ממילא גם האויר שבגלגל מתחיל לצאת במהירות גדולה, עד שלבסוף יאלץ האוטובוס לעצור באמצע הדרך. זה המשל.

הנמשל הוא: כשיש לאדם נגיעה ופניה אישית אפילו דקה מן הדקה הרי זה כמו חור בגלגל, בתחילה היא לא כל כך מורגשת, אך בהמשך הזמן כאשר מספר האנשים יעלה ויגדל, התוצאה תהיה שנתקעים באמצע הדרך בלי משכורות ועם הרבה תירוצים…

מאידך, בשעה שאדם פועל כל כולו לשם שמים אך ורק למען שכינת עוזנו להקימה מעפר, בלי שום פניה ונגיעה אישית, אם כן אין תקר בגלגל והאוטובוס נוסע ללא שום הפרעה בין אם נמצא בתוכו נוסע אחד ובין אם נמצאים בתוכו חמישים נוסעים.

זה היה סוד הצלחתו של רבנו, לא היו בפעולותיו שמץ נגיעה אישית, אלא היה מכוונות כל פעולותיו לשם שמיים בלבד, וכך הצליח להגיע ללבבותיהם של יהודים רבים ולהאיר בהם את ידיעת כבוד ה׳ ואהבתו.

בעניין מעלת הפצת כבוד ה׳ דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת בהר

בפרשתנו נאמר: “כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו…”, מפרש האור החיים הקדוש את הפסוק הזה בדרך רמז כלפי הקב״ה, אשר על ידי עוונותיהם של ישראל נעשה הקב״ה כביכול מך, ובלשון האור החיים הקדוש: “כי כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד הקדושה, כי העיקר תלוי בתחתונים”.

חולשתם של ישראל בעבודת הבורא בדורות הקודמים גרמה למה שנאמר בהמשך הפסוק: “ומכר מאחוזתו”, היינו שנמכר ביתו של הקב״ה – בית המקדש – ביד האומות ונחרב.

גאולת הבית מידי צרים תלויה בצדיקים, כהמשך הפסוק: “ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו”, כי הצדיקים הם הקרובים ביותר לה׳ כמו שכתוב: “בקרובי אקדש”, וכן נקראים אחים לה׳ כמו שכתוב: “למען אחי ורעי”.

ובמה יהיה דבר זה? מפרש האור החיים הקדוש בלשון קודשו:

“והגאולה תהיה בהעיר (הצדיק) ליבות בני אדם, ויאמר להם: ’הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם?! ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשולחן אביכם, הוא אלהי עולם ברוך הוא לעד׳. וימאיס בעיניו תאוות הנדמים, ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי, עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה׳ ממכרו”.

מדבריו הקדושים נמצינו למדים שכדי לזכות לבנין בית המקדש השלישי צריך להשתדל לקרב את ליבותיהם של עם ישראל לאביהם שבשמים, וקירוב זה נעשה על ידי שימאיס בעיני עם ישראל את תאוות הנדמים, ויעירם בחשק הרוחני.

הכוונה בזה היא, שכדי להצליח לקרב את עם ישראל לה׳ צריך להרחיק מהם את הרדיפה אחר תאוות החומר, והדרך היחידה להסיר מלב העם את החשק לחומרניות ותאוות העולם הזה היא רק על ידי שיקנו להם חשק רוחני בתמורת החשק הגשמי.

במילים אחרות: צריך להציג לפני עם ישראל דרך רוחנית מלאה עונג ושמחה אמיתיים, שיהיה בכוחה למשוך את ליבם מהחשק המגושם שבו הם שקועים לחשק רוחני.

אהבה שמביאה את הגאולה

זוהי בעצם דרכה של תורת החסידות שהתגלתה בעולם על ידי מורנו הבעל שם טוב הקדוש: להרעיף על עם ישראל שפע של אהבה וקרוב, וללמדם לעבוד את ה׳ וללמוד את תורתו ולקיים את מצוותיו מתוך עונג ושמחה, ומתוך הרגשה שיש להקב״ה תענוג מהם.

דרכו בקודש של מורנו הבעל שם טוב הקדוש היתה לאהוב כל יהודי בכל להט נשמתו. הוא גילה בעולם את מעלתו הנשגבה של כל יהודי, ושכל יהודי אהוב על הקב״ה ממש כאהבת אב ואם לבנם יחידם הנולד להם לאחר מאה שנות צפייה לפרי בטן, ושהקב״ה מתענג מכל מעשה טוב שיהודי עושה.

לכן כשעשה הבעל שם טוב בשנת תק״ז עליית נשמה, ובין היתר הגיע גם להיכלו של משיח, ושאל אותו: ‘אימתי יבוא כבודו?’ השיב לו המשיח שיבוא כאשר תתפרסם דרכו של הבעל שם טוב ותתגלה בעולם, ויפוצו מעינותיו חוצה.

והיינו משום שדרכה של תורת החסידות להכניס חשק ועונג ושמחה בעבודת ה׳, ועל ידי כן קל יותר לקרב את ליבותיהם של עם ישראל לאביהם שבשמים, וממילא מתקרבת הגאולה.

חותם האור החיים הקדוש את דבריו בלשון חריפה: “ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה׳ עלבון הבית העלוב”. כלומר, לעתיד לבוא תהיה תביעה קשה כלפי כל אותם גדולי ישראל שלא היה חפצם לעסוק גם בעבודת קרוב הלבבות על מנת להקים את השכינה הקדושה מעפר ולהחיש את בנין בית המקדש השלישי.

להפיץ את כבוד ה׳

בדברים אלו נותץ האור החיים הקדוש את הדעה המשובשת שמציגה את כל אלו שעוסקים בעבודת קרוב הלבבות כ׳עסקנים׳ בעלמא, כלומר בטלנים, ונותנת את כתר המלכות לאלו שפורשים מן הציבור ומתבודדים לעצמם על גבי הספרים.

כשיבואו אלו לאחר אריכות ימים לפני הקב״ה, הוא ישאל אותם: ‘מה עשיתם לכבודי?’, וכשהם ישיבו שהם למדו את כל הש״ס, הוא שוב יטען כלפיהם: ‘את זה עשיתם בשבילכם כדי להקרא גאונים וכו׳, אך מה עשיתם לכבודי?’, וכשהם יוסיפו לענות שהם כתבו חידושים וחיברו ספרים, שוב הקב״ה יחזור ויטען: ‘את זה עשיתם בשבילכם כדי להתפרסם ולקבל כבוד, אך מה עשיתם לכבודי?’, וכך הם יעמדו בבושה וכלימה לפני הקב״ה.

מי שאינו חפץ לעסוק בקרוב ליבם של עם ישראל מראה בעצמו שצערו של ה׳ ושכינתו על חורבן בית המקדש אינו מטריד אותו כלל, וכבודו של ה׳ לא חשוב בעיניו. על כן חובה קדושה היא על כל אדם להשתדל כפי יכולתו לקרב את עם ישראל לה׳, ואם זיכה אותו ה׳ לחכמה, ילמדה לאחרים ולא ישמור אותה רק לעצמו.

והעוסקים בזה הם הקרובים ביותר לה׳, כמו שכתב האור החיים הקדוש על הפסוק: “ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד יהיו על בשרו”, שרומז על “הניגשים אל ה׳, המכניסים אמונת ה׳ ואחדותו בלב ישראל, והם יקירי אל עליון אשר אין דבר מפסיק בינו לבינם”.

3

הבחור שרצה ללמוד

גיליון 13
  1. הרב, אני רוצה ללמוד תורה!

    זוג הורים הגיע עם בנם אל רבנו. הבן למד עד אז בבית ספר ממלכתי-דתי, ורצה ללמוד בישיבה של רבנו.

  2. אמרו לנו שהרקע לא מתאים…

    אבל ראש הישיבה סירב לקבל אותו.

  3. אני כל כך רוצה ללמוד…

    רבנו הביט בעיני הבחור – ושמע את הלב שלו, הבוער לתורה.

  4. הבחור ילמד בישיבה שלנו – ורק אצלנו!

    רבנו התקשר מיד לראש הישיבה.

  5. עוד דף… ועוד דף!

    הבחור לא אכזב: הוא למד בחשק ובאהבה, כמו אש בוערת – שנה אחרי שנה.

  6. מזל טוב! הרצון שלך ניצח!

    סיימתי את הש״ס!

    ובסוף השנה השלישית – הוא סיים את כל הש״ס!

בגיליון הבא: הטלפון מצלצל: ׳שלום, מדבר יורם…׳

מקור הסיפור: מתוך סיפורי ׳מעשה ברבנו׳ – המאי״ר לארץ, פרשת פקודיכל הגיליונות באתר, בפינת הילדים
4

פינת הילדים – חידון הפרשה

שבת שלום ילדים! משחקים בעל פה סביב שולחן השבת: אחד קורא את השאלה בקול, וכל המשפחה מנחשת – רק לחשוב, להצביע ולענות!

חידון הפרשה – מי יודע?

  1. 1

    היכן נאמרה מצוות השמיטה, לפי הפסוק הראשון בפרשה?

  2. 2

    מה עושים בשנה השביעית?

  3. 3

    איך נקראת שנת החמישים?

  4. 4

    מה הבטיח ה׳ למי שדואג מה יאכל בשנה השביעית?

  5. 5

    מה מצווה התורה כשאח שלך נעשה עני?

סיפורי צדיקים

אבא חלקיה והגשם

פעם אחת היה העולם צריך לגשמים, ושלחו חכמים שניים מתלמידיהם לאבא חלקיה, שיבקש רחמים. מצאוהו עודר בשדה. נתנו לו שלום – ולא הפנה אליהם את פניו, כי היה פועל שכיר אצל אחר, ולא רצה לבטל ממלאכתו. בערב עלה הוא ואשתו לגג. עמד הוא בפינה אחת והיא בפינה אחרת, והתפללו. ועלו העננים תחילה מן הפינה של אשתו – כי היא היתה נותנת לעניים לחם מוכן לאכילה, שהנאתו קרובה.

מה למדנו? יושר בעבודה וחסד עם העני – פותחים את שערי השמיים.

מסכת תענית כג ע״א–ע״ב (בקיצור ובתרגום ללשון הקודש)

חידה

תוקעים בי ביום הכיפורים של שנת היובל, ואני מכריז על חירות בכל הארץ. מה אני?

שאלה לשולחן השבת

בשנת השמיטה כולם – עשירים ועניים – אוכלים מאותם פירות. מה זה מלמד אותנו על שוויון ועל נתינה?

תשובות: 1. בהר סיני · 2. לא זורעים את השדה ולא זומרים את הכרם · 3. יובל · 4. ברכה בשנה השישית – תבואה לשלוש שנים · 5. לעזור לו ולהחזיק בו · חידה: השופר (ויקרא כה, ט–י)

5

בבית הכנסת השבוע

זמני תפילות ושיעורים – ימות החול

שחרית – מניין נץמתחילים 50 דקות לפני הנץ
50 דק׳ לפני הנץ
מנחה
16:30
ערביתסמוכה למנחה
17:00
שיעור גמראהרב אהרן כרמי שליט״א · בכל יום
17:45
חברותות בגמרא – יום שניעם הרב תמיר מלול שליט״א
19:45
ערבית שנייה
בסיום השיעור

זמני תפילות ושיעורים – שבת

ליל שבת – מנחהומיד קבלת שבת, דרשה ותפילת ערבית
15 דק׳ לפני כניסת השבת
שחרית – מניין ראשוןמסיימים ב־09:00
06:45
שחרית – מניין שני
07:20
שחרית – מניין חב״ד
10:00
מנחה
14:30
שיעורהרב אביחי שליט״א
15:00
מנחה שנייה
15:45
שיעור רב בית הכנסתהרב שניאור זלמן ועקנין שליט״א
30 דק׳ לפני צאת השבת

שיעורי רבנו זיע״א – החדשים באתר

  • איך זוכים לשפע וברכה מהשמים?
  • ח״י אלול: עבודת ה׳ באהבה ובשמחה
  • זהירות! כבוד לשכינה ולתלמידי חכמים

מועדים ותאריכים השבוע

  • טוען…

יום ההילולא של רבנו זיע״א: כ״ז בתשרי

שותפים בתורה ובחסד

הקדשת העלון, שיעור או סל מזון למשפחה – לעילוי נשמת, לרפואה ולהצלחה. 100% מהתרומות לסלי המזון מגיעים למשפחות.

לפרטים: ניסים חי דדון · 054-7351415