→ לאתרעלון שבת · 5 עמודים

עלון שבת ·  

בית הכנסת רינת ירושלים – היכלא דרבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א · באר שבע

פרשת בא

רבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א
כאשר יש קדושה – יש הכל!מימרה שרבנו היה חוזר ושונה באוזני אלפי שומעיו
הדלקת נרות—
צאת השבת—

באהבת ישראל לכל יהודי ובת מלך

בעלון השבוע

  1. 2מעשה ברבנו ודבר תורה מ״אמרי נועם״
  2. 3קומיקס: סיפור מחייו של רבנו
  3. 4פינת הילדים: חידון, סיפורי צדיקים וחידה
  4. 5זמני תפילות, הלכות השבוע ושיעורי רבנו

השבוע מוקדש: ________________________

2

מתורת רבנו – אמרי נועם

הרמז שבסדר הנחת התפילין

מעשה ברבנו

סיפר מו״ר הרב ישראל אברג׳ל שליט״א, בשם אביו מו״ר הרב יורם אברג׳ל זיע״א:

פנו פעם לרבי מליובאוויטש בעניין כיתה של ילדים באחד מתלמודי התורה בבני ברק, שגילו שם שאף אחד בכיתה לא מניח תפילין! כיתה ח׳, כולם בני ארבע עשרה – לא הניחו תפילין! הם הרי צריכים להגיע בשמונה וחצי לתלמוד תורה, אחרי תפילה. אבל התברר שהם היו מגיעים מהמיטה ישר לכיתה… לא תפילה ולא כלום. אז פנו לרבי ותהו בפניו, 'איך יכול להיות דבר כזה?'…

אמר להם הרבי: 'כנראה שגם המלמד שלהם לא מניח תפילין! יכול להיות שיש לו ראש מבריק מאוד, והוא גאון גדול, אבל הוא לא מניח תפילין!'. חקרו אחרי אותו מלמד, וראו שאכן אף הוא קם מהמיטה, הישר אל הכיתה…

חינוך הכיתה תלוי ביראת שמיים של המלמד, ואם הוא מזלזל במצווה כה חשובה ויקרה – הנחת תפילין ­– איך תלמידיו יעריכו ויוקירו מצווה זו?!

בעניין מעלת האמונה התמימה הרמוזה במצוות התפילין דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת בא

סדר הנחת התפילין הוא, שתחילה מניחים את התפילין של יד, ולאחר מכן מניחים את התפילין של ראש, כמו שנאמר בפרשתנו: “והיה לאות על ידכה” ואחר כך “ולטוטפות בין עיניך”. מסדר זה של הנחת התפילין צריכים אנו ללמוד הוראה יקרה וחשובה בעבודת ה׳.

התפילין של יד, המונחות על הזרוע כנגד הלב, מסמלות את עבודת הלב של האדם – דהיינו יראת שמים ותיקון המידות שבלב. ואילו התפילין של ראש, המונחות על הראש כנגד המוח, מסמלות את עבודת המוח והשכל של האדם – דהיינו לימוד התורה מתוך שכל והבנה.

לכן צריך להניח תפילין של יד לפני שמניחים תפילין של ראש, כדי לרמוז לאדם שקודם כל צריך שיהיו בו יראת שמים ומדות טובות, ורק אחרי זה שיעסוק בתורה מתוך שכל והבנה, כמו שנאמר: “ראשית חכמה יראת ה’”, וכן אמרו חז״ל במסכת אבות: כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו – אין חכמתו מתקיימת.

יתירה מזאת: גם לאחר שכבר זוכים לעסוק בתורה מתוך שכל והבנה, אסור לשכוח אפילו לרגע אחד בלבד את היראת שמים והמידות הטובות, אלא תמיד צריך לדבוק בהן, כי רק כשיש לאדם יראת שמים ומדות טובות – התורה שהוא לומד עולה לשמים עד כסא הכבוד וגורמת נחת רוח להקב״ה.

רק לאחר שיש לאדם אמונה תמימה בלב יכול לנסות לחקור ולהבין בשכלו את הנהגת הבורא

רמז נוסף בסדר הנחת התפילין: התפילין של ראש, המונחים כנגד המוח, מסמלים את החכמה והידיעה של האדם. ואילו התפילין של יד, המונחים כנגד הלב, מסמלים את התמימות והפשיטות שבלב.

לכן יש להניח תפילין של יד לפני שמניחים תפילין של ראש, כדי לרמוז שבראש ובראשונה צריכה להיות לאדם אמונה תמימה ופשוטה בה׳ יתברך, בתורתו הקדושה, במצוותיו הנעימות ובעבדיו הצדיקים, במידה שאינה ניתנת לערעור – ורק לאחר מכן רשאי הוא לנסות לחקור ולהבין את החכמה והשכל שבהנהגת הבורא, בתורתו ובמצוותיו. וכשיתנהג בסדר זה, בוודאי שחכמתו תגביה אותו למעלות גדולות ונשגבות.

מדוע התפילין של ראש צריכות להיות מונחות לצד התפילין של יד

לפי זה, יובן בדרך רמז מה שמבואר בהלכה שכל זמן שתפילין של ראש מונחים על ראשו של האדם, צריך שיהיו מונחים על זרועו גם תפילין של יד. ולכן כשאדם רוצה לחלוץ את התפילין, עליו לחלוץ קודם את התפילין של ראש, ורק אחר כך את התפילין של יד, כדי שלא יהיה מצב שיהיה עם תפילין של ראש ללא תפילין של יד.

מי שאינו נזהר בזה עשוי לגרום לעצמו סכנה של ממש חלילה, כי על גבי הבית של התפילין של ראש בולטת האות ש׳. וברצועה של התפילין של ראש ישנו קשר, המונח מאחורי הראש, שצורתו דומה לאות ד׳. ובתפילין של יד ישנו קשר שצורתו דומה לאות י׳. ומשלשתם ביחד נוצר בתפילין השם הקדוש שד״י.

ומי שמונחות על ראשו תפילין של ראש בלבד, הרי שיש לו רק את האותיות ש״ד מתוך השם שד״י, ויש בכך סכנה של ממש, שמא יתקיים בו חלילה מה שנאמר: “הילילו כי קרוב יום ה׳ כשֹד משדי יבוא”.

על פי האמור שהתפילין של ראש מסמלים את החכמה והידיעה של האדם, והתפילין של יד מסמלים את התמימות והפשיטות שבלב – מי שמניח תפילין של ראש ללא תפילין של יד, מראה בעצמו שהוא מקבל רק את מה ששכלו וחכמתו מבינים בהנהגת ה׳, בתורתו ובמצוותיו, ואילו את מה שהוא לא מצליח להבין הוא לא מקבל, ואינו עובד את ה׳ יתברך בתמימות ופשיטות.

דבר זה מהווה סכנה רוחנית של ממש, כי כשאדם הולך רק אחר שכלו וחכמתו, ואין לו תמימות ופשיטות, עשוי הוא בשעת נסיון להתרחק מאוד מאמונת הבורא ולהתדרדר עד שאול תחתית חלילה, כמו שכתב ר׳ נחמן מברסלב זיע״א בלשון קדשו:

כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות ח״ו. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאוד המפורסמים שהטעו את העולם, והכל היה על ידי חכמתם ושכלם. ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות.

האמונה התמימה והפשוטה היא שמחזיקה את היהודי בשעות הקשות ביותר

מה שמחזיק את היהודי קשור בה׳ יתברך גם בשעות קשות ביותר של סכנה וכיו״ב, היא רק אמונתו התמימה והפשוטה בהקב״ה, כפי שהדבר הוכיח את עצמו, לדוגמא, בתקופת האינקוויזיציה שהיתה בספרד, אשר הנוצרים הרשעים כפו על יהודים להמיר את דתם, וכל מי שסירב לכך עבר עינויים קשים ומרים והומת בדרכים אכזריות שאין הדעת סובלתן, וכל אותם חכמים מחוכמים שאמונתם בה׳ היתה בנויה על שכל וחקירה ולא על תמימות ופשיטות, מצאו לעצמם כל מיני ’תירוצים׳ מדוע רשאים הם להמיר את דתם, ומי שמסרו את נפשם על קידוש ה׳ היו דוקא אותם יהודים תמימים ופשוטים, שכל אמונתם בה׳ היתה בנוייה על תמימות ופשיטות ללא שום חכמות כלל, כמו שכתב ה׳בני יששכר׳.

לכן אמר מורינו הבעל שם טוב הקדוש לתלמידיו הקדושים: אחרי כל ההשגות שהשגתי למעלה בשרשי התורה והמצוות, ואחר כל התענוג מהשגותי, אני מניח את כל ההשגות ומחזיק אני באמונה פשוטה כמו של ילד קטן.

הוסיף הבעל שם טוב: אמנם נאמר “פתי יאמין לכל דבר”, אך הלא גם נאמר: “שומר פתאים ה’”, וכל מי שהולך עם ה׳ יתברך ומאמין בו כפתי ממש, ללא שום חכמות, השמירה של ה׳ אינה סרה מעליו לעולם.

אמונה פשוטה בלי חכמות

על כן, עיקר עבודתנו בעולם הזה היא להאמין בה׳ יתברך באמונה תמימה ופשוטה, וללמוד את התורה הקדושה וכן לקיים את המצוות הקדושות מתוך אמונה תמימה ופשוטה ללא שום חכמות ובלבולים. וצריך להזהר מאוד מכל מיני שאלות וקושיות באמונה ולהדוף אותן מהלב בשתי ידים. ולא בחינם ’שאלה׳ היא מלשון ’שְׁאוֹל׳, כי שאלה באמונה יכולה להוריד את האדם עד השאול תחתית.

וכן צריכים אנו לקבל את כל הבא עלינו באהבה ובשמחה מתוך אמונה תמימה ופשוטה שכל מה שבא עלינו הוא אך ורק מאת ה׳ יתברך, וכל מה שה׳ יתברך עושה – בוודאי רק לטובה הוא עושה. ובכך נזכה לקיים מצות עשה מן התורה של: “תמים תהיה עם ה׳ אלהיך”, וכלשונו המתוקה של רש״י בפירושו לפסוק זה:

התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות – ואז תהיה עמו ולחלקו.

אמירה נעימה – בקצרה

א. סדר הנחת תפילין מרמז לקדימת יראת שמים ומדות טובות לפני עסק התורה.

ב. רק לאחר שיש לאדם אמונה תמימה בלב יכול לנסות לחקור ולהבין בשכלו את הנהגת הבורא.

ג. התפילין של ראש צריכות להיות מונחות לצד התפילין של יד לרמוז שהחכמה והידיעה צריכות להיות רק לאחר התמימות והפשיטות שבלב, ולולא זאת יכול האדם ליפול בטעות ולהתרחק מה׳.

ד. האמונה התמימה והפשוטה היא שמחזיקה את היהודי בשעות הקשות ביותר, וזו עיקר עבודתנו בעולם.

3

הבית הקטן במושב ברוש

גיליון 1
  1. מזל טוב! ברוך ה׳ על המתנה הזאת!

    תודה לה׳!

    מושב ברוש שבנגב, י״ז בסיון תשי״ז. להורים שעלו ממרוקו נולד תינוק – יורם מיכאל.

  2. אמא, מה יש היום לאכול?

    מה שה׳ נתן – וזה הכי טוב בשבילנו!

    הבית היה פשוט מאוד, ולפעמים היה בו מעט מאוד אוכל.

  3. כל מה שה׳ עושה – בוודאי לטובה!

    באמת?

    אבא ואמא אף פעם לא התלוננו. תמיד אמרו:

  4. ברוכים הבאים! בואו, תיכנסו!

    תה חם מחכה לכם!

    ולמרות הקושי – כל אורח התקבל אצלם בפנים מאירות.

  5. איזה בית מלא שמחה!

    אצלנו תמיד שמחים במה שה׳ נותן!

    יורם הקטן הסתכל – ולמד.

  6. את השמחה הזאת ינקתי מהבית: לשמוח בכל מה שה׳ נותן!

    שנים רבות אחר כך סיפר רבנו לתלמידיו:

בגיליון הבא: מי קם בשתיים בלילה – ולמה?

מקור הסיפור: מתוך סיפורי ׳מעשה ברבנו׳ – המאי״ר לארץ, פרשת ויגש; ותולדות חייו של רבנוכל הגיליונות באתר, בפינת הילדים
4

פינת הילדים – חידון הפרשה

שבת שלום ילדים! משחקים בעל פה סביב שולחן השבת: אחד קורא את השאלה בקול, וכל המשפחה מנחשת – רק לחשוב, להצביע ולענות!

חידון הפרשה – מי יודע?

  1. 1

    איזו מכה באה אחרי הארבה?

  2. 2

    כמה ימים נמשך החושך?

  3. 3

    במה סימנו בני ישראל את פתחי הבתים?

  4. 4

    למה אפו בני ישראל מצות כשיצאו ממצרים?

  5. 5

    מה שאלו בני ישראל מהמצרים לפני היציאה?

סיפורי צדיקים

חוני והחרוב

יום אחד היה חוני המעגל הולך בדרך, וראה אדם אחד שנוטע עץ חרוב. אמר לו: ״עד כמה שנים העץ הזה טוען פירות?״ אמר לו: ״עד שבעים שנה.״ אמר לו: ״פשוט לך שתחיה עוד שבעים שנה?״ אמר לו: ״אני מצאתי את העולם עם עצי חרובים. כשם שאבותיי נטעו לי – כך אני נוטע לבניי.״

מה למדנו? אנחנו עושים טוב לא רק בשבילנו – גם בשביל מי שיבוא אחרינו.

מסכת תענית כג ע״א (בתרגום ללשון הקודש)

חידה

כיסיתי את כל הארץ ואכלתי כל עשב וכל פרי שנשאר אחרי הברד. מי אני?

שאלה לשולחן השבת

בפרשה נצטווינו לספר לילדים על יציאת מצרים. איזה סיפור מהמשפחה שלנו הייתם רוצים לספר יום אחד לנכדים שלכם?

תשובות: 1. חושך · 2. שלושה ימים · 3. בדם קורבן הפסח על המזוזות והמשקוף · 4. כי הבצק לא הספיק להחמיץ · 5. כלי כסף, כלי זהב ושמלות · חידה: הארבה (שמות י, טו)

5

בבית הכנסת השבוע

זמני תפילות ושיעורים – ימות החול

שחרית – מניין נץמתחילים 50 דקות לפני הנץ
50 דק׳ לפני הנץ
מנחה
16:30
ערביתסמוכה למנחה
17:00
שיעור גמראהרב אהרן כרמי שליט״א · בכל יום
17:45
חברותות בגמרא – יום שניעם הרב תמיר מלול שליט״א
19:45
ערבית שנייה
בסיום השיעור

זמני תפילות ושיעורים – שבת

ליל שבת – מנחהומיד קבלת שבת, דרשה ותפילת ערבית
15 דק׳ לפני כניסת השבת
שחרית – מניין ראשוןמסיימים ב־09:00
06:45
שחרית – מניין שני
07:20
שחרית – מניין חב״ד
10:00
מנחה
14:30
שיעורהרב אביחי שליט״א
15:00
מנחה שנייה
15:45
שיעור רב בית הכנסתהרב שניאור זלמן ועקנין שליט״א
30 דק׳ לפני צאת השבת

שיעורי רבנו זיע״א – החדשים באתר

  • איך זוכים לשפע וברכה מהשמים?
  • ח״י אלול: עבודת ה׳ באהבה ובשמחה
  • זהירות! כבוד לשכינה ולתלמידי חכמים

הלכות השבוע – מתוך ספר ״בן איש חי״

  • נבילה מוסרחת וכל דבר המוסרח מחמת שנתעפש, וכן אשפה שריחה רע ומים סרוחין שברחובות, כל אלו אסור מן התורה לקרות כנגדם, ויתרחק מהם כדין צואת אדם:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת בא, אות יז

  • אם בשעה שהוא מברך או קורא הרגיש שנתלכלכו המכנסיים שלו בהשתנה שרי, אף על פי שהם טופח על מנת להטפיח מפני שהם מכוסים בבגד העליון:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת בא, אות כא

מועדים ותאריכים השבוע

  • טוען…

יום ההילולא של רבנו זיע״א: כ״ז בתשרי

שותפים בתורה ובחסד

הקדשת העלון, שיעור או סל מזון למשפחה – לעילוי נשמת, לרפואה ולהצלחה. 100% מהתרומות לסלי המזון מגיעים למשפחות.

לפרטים: ניסים חי דדון · 054-7351415