→ לאתרעלון שבת · 5 עמודים

עלון שבת ·  

בית הכנסת רינת ירושלים – היכלא דרבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א · באר שבע

פרשת כי תשא

רבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א
דבר זה מלמדנו, שעיקר קניינה של התורה הוא דוקא כאשר האדם לומד אותה אף מתוך קשיים ומניעות, בבחינת 'מדבר', ולא רק כאשר העת נוחה ומתאימה לכך ממילא.אמרי נועם, פרשת האזינו
הדלקת נרות—
צאת השבת—

באהבת ישראל לכל יהודי ובת מלך

בעלון השבוע

  1. 2מעשה ברבנו ודבר תורה מ״אמרי נועם״
  2. 3קומיקס: סיפור מחייו של רבנו
  3. 4פינת הילדים: חידון, סיפורי צדיקים וחידה
  4. 5זמני תפילות, הלכות השבוע ושיעורי רבנו

השבוע מוקדש: ________________________

2

מתורת רבנו – אמרי נועם

שמירת שבת כהלכתה

מעשה ברבנו

שולחן השבת של מאות משפחות, היה תלוי באבינו מו״ר הרב יורם אברג׳ל זיע״א. בכל יום שישי בבוקר, מיד אחרי תפילת שחרית בהנץ החמה, היו יוצאות מתחת ידו של רבנו מעטפות רבות, עבור משפחות נזקקות, שהשתמשו בהם לקניית צרכי השבת ברווח. צמודות היו משפחות אלו אל לבו הרחום והרחב של רבנו.

והעיד על כך פעם אחד ממקורביו:

"לפני שנים רבות, כשלמדתי בישיבה, התקשיתי מאד לשבת וללמוד תורה. רבנו דאג לי מאוד, וקירב אותי אליו כאב רחום. וכחלק מגישתו האוהבת, ורצונו שאתקרב ואטעם במתיקות התורה, ביקש ממני להגיע אליו בימי שישי, ולסייע לו בקבלת הקהל.

"הרב היה מקבל את קהל מבקשיו, עונה ללבטיהם, מייעץ ומברך, ומעניק לכל אחד את חיוכו הרחום והאבהי, שבו לבד היה כדי לרפא. ובין לבין, היה עונה גם על שאלות שנשלחו אליו בכתב באמצעות מכשיר הפקס.

"באחת הפעמים, נכנס לפתע שמשו של הרב, ולחש לו באוזנו שנמצא בחוץ אברך פלוני שמבקש עזרה לשבת. הרב עצר מיד את הכל, ואני בתור בחור שלבו צמא, השתוקקתי לראות כיצד ינהג הרב. שיערתי שיפטור אותו בכמה שטרות, בהם יוכל לרכוש את צרכי השבת. אך מה רבה היתה תמיהתי, כשהוציא הרב את פנקס הצ׳קים מכיסו, תלש צ׳ק אחד, חתם עליו את שמו מבלי לציין סכום, ומסר אותו לשמש שייתן לאותו אברך, ויאמר לו שיכתוב כמה שהוא צריך לכבוד השבת.

"בתור בחור צעיר, המתחיל לראות הנהגותיהם של גדולים, השתוממתי. זה היה נשגב מבינתי. הרב נתן לו צ׳ק פתוח, בכזו קלות ופשטות, משל מדובר בדבר שאין בו ערך כלל. רק קדושת השבת עמדה מול עיניו, כדי שעוד יהודי יזכה ששולחן השבת שלו יהיה כשולחן מלכים, יעלה לו כמה שיעלה…".

בעניין מעלת שמירת השבת דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת כי תשא

בפתיחת פרשתנו נאמר: “כי תשא את ראש בני ישראל”.

רבינו השל״ה הקדוש מפרש פסוק זה בדרך רמז: ’כי תשא את ראש׳ – כאשר תישא ותרים את אותיות המילה ’ראש׳ לאותיות שאחריהם, תקבל את המילה ’שבת׳.

לפי דברי השל״ה הקדוש שמאמר התורה ’כי תשא את ראש׳ רומז על מצות שמירת השבת, יתכן לבאר בטוב טעם מה שאמרו חז״ל: אמר משה לפני הקב״ה: ‘רבונו של עולם, במה תרום קרן ישראל?’ אמר לו: ב׳כי תשא׳.

היינו כי שלימות הרמת קרנם של עם ישראל תהיה בבוא הגאולה השלימה, והודיע הקב״ה למשה רבינו שהדבר שמסוגל מאוד להחיש את בוא הגאולה והרמת קרן ישראל זוהי מצות שמירת השבת הקדושה, הרמוזה במאמר ’כי תשא את ראש׳ כנ״ל, כמאמר חז״ל: אלמלי (אילו) משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלים.

רמז זה של מצות שמירת השבת שב׳כי תשא את ראש׳ נכתב דוקא בפתיחת הפרשה, בבחינת מה שאמרו חז״ל שהקב״ה מקדים רפואה למכה, מאחר והמשך הפרשה עוסק במעשה חטא העגל. עוד לפני המכה הקשה של חטא העגל, כבר הקדים הקב״ה את הרפואה לחטא זה, והרפואה היא מצות שמירת השבת, המסוגלת בכחה לתקן אף את החטא החמור של עבודה זרה, כפי שאמרו חז״ל: כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש – מוחלין לו.

שמירת השבת היא התיקון לחטא העגל וההגנה הטובה ביותר מכל השונאים

על פי כל האמור, נוכל לבאר באופן נפלא את מה שאנו אומרים בקבלת שבת, בפיוט הקדוש ’לכה דודי׳ שחיבר קדוש ה׳ מכובד המקובל האלקי ר׳ שלמה אלקבץ זיע״א: מראש מקדם נסוכה, סוף מעשה במחשבה תחילה.

היינו שאם נתקדם לאותיות שלאחר האותיות של המילה ’ראש׳ – בבחינת ’מראש מקדם׳ – נמצא שם את המילה ’שבת׳ נסוכה, כפי שנרמז במאמר התורה: ’כי תשא את ראש׳ כנ״ל.

ונרמז הדבר דוקא שם, כי ’סוף מעשה במחשבה תחילה׳, וכבר מתחילה צפה הקב״ה את מעשה העגל שיהיה בסוף, ולכן הקדים לו את מצות שמירת השבת, שהיא התיקון לחטא זה, בבחינת ’מקדים רפואה למכה׳, והבן.

למעשה למדים אנו מכל האמור עד כמה צריכים כולנו להתחזק בשמירת השבת הקדושה. עלינו לדעת ששמירת השבת היא ההגנה הטובה ביותר עבורנו מכל השונאים המקיפים אותנו מכל עבר, כיון שמבואר בזוהר הקדוש אשר ’שבת׳ הוא שמו של הקב״ה, על כן מי ששומר שבת כהלכתה מוקף בשמו של הקב״ה, וממילא מוגן מכל דבר רע.

אמירה נעימה – בקצרה

א. קרן ישראל תתרומם על ידי מצות שמירת השבת.

ב. שמירת השבת היא התיקון לחטא העגל וההגנה הטובה ביותר מכל השונאים.

3

חיוך לכל אחד

גיליון 10
  1. בוקר טוב לכולם! מי הראשון?

    בכל יום חיכו בבית רבי יורם עשרות אנשים.

  2. כל אחד הביא את הדאגה שלו – פרנסה, בריאות, שידוך, חינוך הילדים.

  3. הרב, יש לי כל כך הרבה דאגות...

    שב, ספר לי. אני מקשיב.

    רבי יורם קיבל כל אחד בחיוך חם.

  4. הרב, באנו לבקש ברכה לילדים – והנה הם!

    לעולם אל תתייאשו – בטחו בה׳!

    הוא בירך כל משפחה וחיזק את לבם.

  5. תודה רבה! תזכו למצוות!

    תוסיפו עוד לחם – שיהיה בשפע!

    ובארגון ״ברכת יוסף ופעולת צדיק״ חילקו מזון למשפחות שצריכות עזרה.

  6. תברכי, אני שומר לך שאף אחד לא ייגע!

    בָּרוּךְ אַתָּה ה׳...

    בוא, אני אעזור לך!

    חיוך אחד ואוזן קשבת יכולים לשנות לאדם את כל היום!

בגיליון הבא: צ׳ק בלי סכום? מה קרה ביום שישי?

מקור הסיפור: על פי תולדות חייו של רבנו (אתר JDN, ״הילולא קדישא – רבי יורם אברג׳ל זצוק״ל״); ומתוך סיפורי ׳מעשה ברבנו׳ – המאי״ר לארץ, פרשת עקבכל הגיליונות באתר, בפינת הילדים
4

פינת הילדים – חידון הפרשה

שבת שלום ילדים! משחקים בעל פה סביב שולחן השבת: אחד קורא את השאלה בקול, וכל המשפחה מנחשת – רק לחשוב, להצביע ולענות!

חידון הפרשה – מי יודע?

  1. 1

    כמה נתן כל אחד כשנמנו בני ישראל?

  2. 2

    מי היה האומן שה׳ מילא ברוח חכמה לבנות את המשכן?

  3. 3

    מה עשו העם כשמשה התעכב לרדת מההר?

  4. 4

    מה עשה משה ללוחות כשראה את העגל?

  5. 5

    מה קרה לפניו של משה כשירד עם הלוחות השניים?

סיפורי צדיקים

המפתח מתחת לכר

שאלו את רבי אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה גוי אחד באשקלון, ודמא בן נתינה שמו. ביקשו ממנו חכמים סחורה בשישים ריבוא רווח, והיה המפתח מונח תחת מראשותיו של אביו – ולא ציערו, ולא הקיץ אותו משנתו. לשנה האחרת נתן לו הקב״ה שכרו: נולדה לו פרה אדומה בעדרו.

מה למדנו? מי שמכבד את הוריו – ה׳ משלם לו שכר.

מסכת קידושין לא ע״א (בקיצור)

חידה

אני כלי נחושת, ובי רחצו הכהנים ידיהם ורגליהם לפני העבודה. מה אני?

שאלה לשולחן השבת

אחרי חטא העגל ה׳ נתן למשה לוחות שניים. מה אפשר ללמוד מזה על הזדמנות שנייה – לנו ולאחרים?

תשובות: 1. מחצית השקל · 2. בצלאל בן אורי בן חור · 3. עשו עגל זהב · 4. שבר אותם למרגלות ההר · 5. קרן עור פניו · חידה: הכיור (שמות ל, יח–יט)

5

בבית הכנסת השבוע

זמני תפילות ושיעורים – ימות החול

שחרית – מניין נץמתחילים 50 דקות לפני הנץ
50 דק׳ לפני הנץ
מנחה
16:30
ערביתסמוכה למנחה
17:00
שיעור גמראהרב אהרן כרמי שליט״א · בכל יום
17:45
חברותות בגמרא – יום שניעם הרב תמיר מלול שליט״א
19:45
ערבית שנייה
בסיום השיעור

זמני תפילות ושיעורים – שבת

ליל שבת – מנחהומיד קבלת שבת, דרשה ותפילת ערבית
15 דק׳ לפני כניסת השבת
שחרית – מניין ראשוןמסיימים ב־09:00
06:45
שחרית – מניין שני
07:20
שחרית – מניין חב״ד
10:00
מנחה
14:30
שיעורהרב אביחי שליט״א
15:00
מנחה שנייה
15:45
שיעור רב בית הכנסתהרב שניאור זלמן ועקנין שליט״א
30 דק׳ לפני צאת השבת

שיעורי רבנו זיע״א – החדשים באתר

  • איך זוכים לשפע וברכה מהשמים?
  • ח״י אלול: עבודת ה׳ באהבה ובשמחה
  • זהירות! כבוד לשכינה ולתלמידי חכמים

הלכות השבוע – מתוך ספר ״בן איש חי״

  • אסור להזכיר י"ג מדות בלילה, ולכן אותם המתפללים מנחה בסוף היום עם שקיעת החמה, אם בעת שהגיעו לודוי עבר קריאת המגר"ב שהוא סוף י"ב שעות ממש, לא יאמרו י"ג מדות אלא יאמרו ודוי לבדו:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת כי תשא, אות ח

  • אם הציבור בצער על כל מין צרה שלא תבא אז אם יארע מילה באותם הימים טוב שיאמרו הציבור י"ג מידות של רחמים בכונה בין מילה לפריעה, והוא דבר מסוגל כנזכר בחסד לאלפים:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת כי תשא, אות יב

מועדים ותאריכים השבוע

  • טוען…

יום ההילולא של רבנו זיע״א: כ״ז בתשרי

שותפים בתורה ובחסד

הקדשת העלון, שיעור או סל מזון למשפחה – לעילוי נשמת, לרפואה ולהצלחה. 100% מהתרומות לסלי המזון מגיעים למשפחות.

לפרטים: ניסים חי דדון · 054-7351415