פרשת לך לך

אליעזר נחשב מבחינה רוחנית כמאות אנשים

כשיצא אברהם אבינו להילחם נגד ארבעת המלכים, לקח עימו למלחמה “את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות”.

חז״ל ברוח קדשם מגלים לנו שבאמת לא לקח עימו אברהם שלש מאות ושמונה עשר איש, אלא רק את אליעזר עבדו. ומה שנאמר בפסוק ’שמונה עשר ושלש מאות׳, חוזר על אליעזר ששמו עולה בגימטריא כמספר זה, ושניהם לבדם ניצחו את כל ארבעת המלכים וצבאותיהם.

ניתן אומנם ללמוד מכך על כוחו הגשמי הגדול שהיה לאליעזר, אולם עוד יותר מזה ניתן ללמוד מכך על כוחו הרוחני של אליעזר, וזאת על פי חידושו של התנא ר׳ יונתן בן עוזיאל, בתרגומו לפסוק הנזכר, שאליעזר עבד אברהם היה בנו של נמרוד הרשע, וכשראה אליעזר שזרק אביו את אברהם לכבשן האש והוא יצא משם בשלום ללא כל פגע, מיד עזב את דרכו של אביו הרשע ודבק באברהם אבינו בכל כוחו.

אחד מארבעת המלכים שנלחם בהם אברהם אבינו היה “אמרפל מלך שנער”, שהוא לא אחר מאשר נמרוד אביו של אליעזר. נמצא שמחמת ציוויו של אברהם אבינו, יצא אליעזר להילחם באביו, והסיר מלבו את האהבה הטבעית של בן כלפי אביו, ומסר את נפשו לעשות את רצון רבו. וזהו מחמת הביטול העצום שרחש אליעזר כלפי אברהם רבו.

חסיד הוא המתבטל לרבו מבלי להכיר אף אדם אחר

כפי שמספרים, שפעם שאלו את הרה״ק ר׳ יצחק מאיר מגור זיע״א מהי הגדרתו האמיתית של חסיד?

והשיב להם הרב, שהתשובה לכך כתובה בפירוש בתורה, במה שאמר משה רבינו קודם פטירתו לבני שבט לוי: “תומיך ואוריך לאיש חסידך, אשר נסיתו במסה בהו על מי מריבה, האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע”.

כלומר, חסיד אמיתי זה מי שכשהרב שלו מבקש ממנו לעשות דבר מה, באותו הרגע הוא לא מכיר איש בעולם, אפילו לא את אביו ואמו ואחיו ובניו, אלא תיכף ומיד רץ לעשות את אשר ציווהו רבו.

לכן דוקא אליעזר נקרא ’עבד אברהם׳, מה שלא מצינו במישהו נוסף מאנשי בית אברהם ועבדיו הרבים, להורות על גודל מדת הביטול שהיתה לאליעזר כלפי אברהם יותר מכל אחד אחר בעולם. ובזכות מדת הביטול שהיתה לאליעזר כלפי אברהם רבו, נעשה כלי ראוי לקלוט את כל תורתו העמוקה של רבו, כמאמר חז״ל שהיה אליעזר ’מושל בתורת רבו׳ וכן ’דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים׳.