→ לאתרעלון שבת · 5 עמודים

עלון שבת ·  

בית הכנסת רינת ירושלים – היכלא דרבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א · באר שבע

פרשת מטות–מסעי

רבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א
כשנזכה להבין ולהרגיש באמת שאנו לא שווים כלום ושלא מגיע לנו כלום, מאותו רגע השמחה לא תפסוק מאיתנו אפילו לרגע אחד.אמרי נועם, פרשת ויגש
הדלקת נרות—
צאת השבת—

באהבת ישראל לכל יהודי ובת מלך

בעלון השבוע

  1. 2מעשה ברבנו ודבר תורה מ״אמרי נועם״
  2. 3קומיקס: סיפור מחייו של רבנו
  3. 4פינת הילדים: חידון, סיפורי צדיקים וחידה
  4. 5זמני תפילות, הלכות השבוע ושיעורי רבנו

השבוע מוקדש: ________________________

2

מתורת רבנו – אמרי נועם

הצלחת חיילי הצבא

מעשה ברבנו

באחד משיעוריו הרבים, העיד אבינו מו״ר הרב יורם זיע״א:

"לפני תקופה, בסייעתא דשמיא, זכינו להוציא דיסק של שיעורים, בהם הרחבנו בנושא חומרת עוון הגזל, מכל הבחינות הכרוכות בכך. לא תיארתי לעצמי כמה זעזוע יחולל הדיסק הזה בקרב הציבור…

בא אלי אדם שאינו נראה דתי במיוחד, ואמר לי כך: 'אומר לרב את האמת: מאז ששמעתי את הדיסק הזה – חיי אינם חיים! פתאום הפנמתי שכל ממוני הוא גזול… אני חי רק על גזל! אני מפחד לעבוד ולאכול, הרב לקח לי את כל שמחת החיים…'.

ממה פחד כל כך אותו יהודי? הרי הוא עוד לא שומר שבת, עובר עבירות חמורות לעתים קרובות, ומה פתאום מהגזל הוא נבהל?!…

זאת משום שהוא הבין שעל עוון הגזל נשמתו עתידה לחזור ב׳גלגול׳ כדי לתקנו! כי כל עוד לא משיבים את הגזל, אין לעבירה זו תקנה! הוא שמע על הצער הגדול שהגזל עושה בשמים, עד כדי שהוא 'חוסם׳ לעצמו את כל ההשפעות שצריכות לבוא לאדם… לכן הוא עזב הכל ובא לבקש תיקון על מעשיו.

לאחר שהבין את חומרת אסור הגזל, אמר לי אותו יהודי: 'כבוד הרב, אני מוכן לשלם הרבה כסף כדי לתקן את מה שעשיתי!'.

אמרתי לו: 'כסף לא יעזור כאן. התיקון לעוון הגזל הוא להתחיל להיות ישר. עליך לקבל על עצמך מהיום והלאה להיות ישר, לא לרמות אנשים, לא לשקר אותם. פשוט לנהוג ביושר'".

בעניין מעלת התורה ונקיות מהגזל, בזכותם מנצחים במלחמות דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת מטות – מסעי

בפרשתנו התורה מספרת על מצות הבורא לצאת ולהילחם במדיינים, ואז על פי הוראת משה: “וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא”.

באותה מלחמה נחלו ישראל הצלחה גדולה והרגו כל זכר במדין ואת רכושם בזזו. אך הדבר המופלא ביותר שבמלחמה זו הוא, שכאשר מנו את ראשיהם של הלוחמים, נמצא ששבו כולם מן המלחמה בריאים ושלמים ולא נפקד מהם איש.

בוודאי זהו פלא גדול, שהרי לפי דרכו של עולם כשנלחמים שני צבאות אלו באלו, נופלים חללים גם בצד הצבא המנצח, וכמו שנאמר: “כי כָזֹה וְכָזֶה תאכל החרב”, ואילו במלחמה זו אירע לישראל נס נפלא ששבו כולם בשלום מן המלחמה ולא נפקד מהם איש.

כדי להבין מפני מה זכו לכך, עלינו להקדים את הנאמר בתחילת הענין: “וידבר משה אל העם לאמור החלצו מאתכם אנשים לצבא… אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא”.

לפי הנאמר בהמשך רואים אנו, שמכל שבט מישראל יצאו למלחמה אלף לוחמים, וסך כולם היה שנים עשר אלף. אם כן, מדוע כפל משה רבינו בלשונו ואמר: ’אלף למטה, אלף למטה׳ פעמיים?

אך הביאור לכך הוא: משה רבינו התכוון שכנגד כל אלף לוחמים היוצאים לשדה הקרב, יהיו אלף מישראל היושבים ועוסקים בתורה ובתפילה כל שעות היום להצלחתם, וזכות התורה תגן בעדם מכל פגע. וזהו: ’אלף למטה אלף למטה׳ – אלף לוחמים, וכנגדם אלף לומדי תורה.

מעתה מובן היטב מפני מה זכו עם ישראל להצלחה כה מופלאה במלחמתם, להכות בשונאיהם מכה רבה ולחזור בשלום לביתם ללא כל פגע, משום שכל חייל במלחמה לא סמך על כח זרועו, אלא על זכותו של הבן תורה היקר היושב במחנה ועוסק בתורה ובתפילה בקדושה גדולה להצלחתו ושמירתו, ובכך עמדה זכות התורה הקדושה לכל החיילים, והגינה עליהם מכל פגע.

וכן אמר דוד המלך ע״ה: “עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים”, ופירשו חז״ל: מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה.

נקיות כפיהם מן הגזל עמדה לזכותם להגן עליהם, וחשיבות השמירה על כך

מעלה יקרה נוספת שהיתה באנשי הצבא שיצאו למלחמה במדין היא, שהיו ידיהם נקיות מגזל, כפי שמוכח מכך שאיש מהם לא לקח לעצמו מאומה מכל הרכוש הרב שבזזו מאויביהם בשעת המלחמה, כפי שהתורה מעידה באומרה: “ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה”, והתורה בהמשך מונה בפרטות את כל מה שהביאו, כדי להשמיע שלא לקחו לעצמם מאומה בלא רשותו של משה.

מדה יקרה זו, של נקיות כפיהם מן הגזל, גם היא עמדה לזכותם בשדה הקרב להגן עליהם מכל משמר.

ומכך ילמד כל אדם עד כמה ראוי לו לטהר את כפיו לבל ידבק בהם מאומה ממה שאינו שייך לו לפי האמת והיושר, וירחיק מביתו את הגזל בכל כחו. כי ממון שבא לאדם שלא ביושר עשוי להביא על ביתו אסונות כבדים רח״ל, וכן גורם שיהיו תולעים מכרסמים בזרעו, כלומר, שיכנסו הרהורים שאינם טובים בלב בניו ובנותיו ויגרמו להם לפרוק את עולו של הקב״ה ולסור מדרך ה׳ ח״ו.

אך כשאדם ידקדק בכל מעשיו ודרכיו שיהיו על דרך האמת והיושר, ויעדיף רווח כספי מועט הבא ביושר מכל הון שבעולם הבא שלא ביושר – יזכה לראות ברכה רווחה והצלחה בכל מעשה ידיו, ויהיו כל בניו שתולים בבית ה׳ לאורך ימים.

אמירה נעימה – בקצרה

א. ישראל ניצחו במלחמה מבלי להיפגע כלל בזכות לומדי התורה שכנגדם.

ב. נקיות כפיהם מן הגזל עמדה לזכותם להגן עליהם, ומכאן יש ללמוד על חשיבות הריחוק מן הגזל ומממון שלא בא ביושר.

ג. המדקדק בכל מעשיו ודרכיו שיהיו באמת וביושר, יזכה להתברך בכל מעשי ידיו וישפיע לטובה על חינוך ילדיו.

3

חמש שנים אצל הבבא סאלי

גיליון 6
  1. הגענו לנתיבות – העיר של הבבא סאלי!

    אחרי חתונתו עבר רבי יורם לגור בנתיבות.

  2. בסבלנות – כל אחד יקבל ברכה.

    כמה עוד מחכים?

    שם גר המקובל הגדול, רבי ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי.

  3. תזכה לברכה, בני.

    כוס תה חם לכבוד הרב.

    חמש שנים שלמות שימש רבי יורם את הצדיק במסירות.

  4. בבקשה, מכאן. כל אחד ייכנס בתורו.

    תודה רבה, בני!

    מכל הארץ באו אנשים לבקש ברכה.

  5. בטח בה׳ – הכל יהיה לטובה.

    ורבי יורם ראה, והקשיב, ולמד איך מקבלים כל יהודי – באהבה.

  6. את זה למדתי אצל הבבא סאלי: לאהוב כל יהודי!

    מי שמשמש את הגדולים – לומד להיות גדול בעצמו.

בגיליון הבא: למה משך הבבא סאלי את ידו מן הברכה?

מקור הסיפור: על פי תולדות חייו של רבנו (אתר JDN, ״הילולא קדישא – רבי יורם אברג׳ל זצוק״ל״)כל הגיליונות באתר, בפינת הילדים
4

פינת הילדים – חידון הפרשה

שבת שלום ילדים! משחקים בעל פה סביב שולחן השבת: אחד קורא את השאלה בקול, וכל המשפחה מנחשת – רק לחשוב, להצביע ולענות!

חידון הפרשה – מי יודע?

  1. 1

    מה אומרת התורה על מי שנודר נדר?

  2. 2

    אילו שבטים ביקשו לשבת בעבר הירדן?

  3. 3

    מה הבטיחו למשה?

  4. 4

    מה מפורט בתחילת פרשת מסעי?

  5. 5

    כמה ערי מקלט היו?

סיפורי צדיקים

הדרך הקצרה והארוכה

אמר רבי יהושע בן חנניה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים. אמרתי לו: ״באיזה דרך נלך לעיר?״ אמר לי: ״זו קצרה וארוכה, וזו ארוכה וקצרה.״ הלכתי בקצרה וארוכה. כשהגעתי לעיר מצאתי שמקיפים אותה גנות ופרדסים. חזרתי לאחוריי ואמרתי לו: ״בני, הלא אמרת לי קצרה!״ אמר לי: ״ולא אמרתי לך ארוכה?״ נשקתיו על ראשו ואמרתי לו: ״אשריכם ישראל, שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם.״

מה למדנו? אפשר ללמוד מכל אדם – גם מילד קטן.

מסכת עירובין נג ע״ב

חידה

אני הנהר שבני ישראל חנו לידו, מול יריחו, בסוף המסע הארוך. מי אני?

שאלה לשולחן השבת

התורה מזכירה כל תחנה במסע וגם מלמדת לקיים כל הבטחה. איזו הבטחה או חוויה מהשנה האחרונה הייתם רוצים לזכור?

תשובות: 1. לא יחל דברו – ככל היוצא מפיו יעשה · 2. בני ראובן ובני גד · 3. ללכת חלוצים לפני אחיהם עד שכולם ינחלו · 4. מסעות בני ישראל במדבר · 5. שש · חידה: הירדן (במדבר לג, מח)

5

בבית הכנסת השבוע

זמני תפילות ושיעורים – ימות החול

שחרית – מניין נץמתחילים 50 דקות לפני הנץ
50 דק׳ לפני הנץ
מנחה
16:30
ערביתסמוכה למנחה
17:00
שיעור גמראהרב אהרן כרמי שליט״א · בכל יום
17:45
חברותות בגמרא – יום שניעם הרב תמיר מלול שליט״א
19:45
ערבית שנייה
בסיום השיעור

זמני תפילות ושיעורים – שבת

ליל שבת – מנחהומיד קבלת שבת, דרשה ותפילת ערבית
15 דק׳ לפני כניסת השבת
שחרית – מניין ראשוןמסיימים ב־09:00
06:45
שחרית – מניין שני
07:20
שחרית – מניין חב״ד
10:00
מנחה
14:30
שיעורהרב אביחי שליט״א
15:00
מנחה שנייה
15:45
שיעור רב בית הכנסתהרב שניאור זלמן ועקנין שליט״א
30 דק׳ לפני צאת השבת

שיעורי רבנו זיע״א – החדשים באתר

  • איך זוכים לשפע וברכה מהשמים?
  • ח״י אלול: עבודת ה׳ באהבה ובשמחה
  • זהירות! כבוד לשכינה ולתלמידי חכמים

הלכות השבוע – מתוך ספר ״בן איש חי״

  • על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון בשר ודגים וביצים וחלב וגבינה מברך שהכל, ועל כמהין יברך שהכל:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת מטות–מסעי, אות ו

  • סירופ"י (סירופ) שהוא מי ענבים שנקפאו וקורין אותו בערבי דב"ס (דבש ענבים) מברך עליו "שהכל", ולאחריו "בורא נפשות רבות" ועיין אחרונים:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת מטות–מסעי, אות י

מועדים ותאריכים השבוע

  • טוען…

יום ההילולא של רבנו זיע״א: כ״ז בתשרי

שותפים בתורה ובחסד

הקדשת העלון, שיעור או סל מזון למשפחה – לעילוי נשמת, לרפואה ולהצלחה. 100% מהתרומות לסלי המזון מגיעים למשפחות.

לפרטים: ניסים חי דדון · 054-7351415