מעשה ברבנו
את גודל מדת הרחמנות שהיתה באבינו מו״ר הרב יורם זיע״א לא ניתן לתאר במילים, זה היה משהו מיוחד במינו – מעל טעם ודעת. לבו היה רך ופנוי לקבל את כל מר נפשם של תלמידיו, ובאהבה טהורה מהולה ברחמנות אין סופית כאם לגוזליה היה מעודד ומנחם, ועושה כל שביכולתו לעזור, לסייע ולהושיע.
מעשה שהיה עם משפחה אחת שאביהם לקה בחיידק הטורף לא עלינו. הרופאים בבית החולים ניסו לעשות כל שביכולתם על מנת לייצב את מצבו ומשלא עלה בידם הרימו ידים. הם רמזו לבני המשפחה שיכינו את עצמם לגרוע מכל, היות והחיידק הזה ידוע להם כקטלני ביותר.
אֵם המשפחה סירבה לקבל את נבואת הזעם של הרופאים, באומרה: יש בביתי ילד קטן רך בשנים ואיני מוכנה שישאר יתום ללא אבא. היא שמעה על כחו הגדול של הרב, ובצר לה שלחה את בנה הקטן אל הרב לבקש ממנו שיתפלל לשלומו של ראש המשפחה.
הילד הקטן נכנס לרב, וסיפר לו שאביו שוכב בבית החולים והרופאים אמרו שנשארו לו שעות ספורות בלבד לחיות. תוך כדי דיבור, פרץ הילד בבכי קורע לב וזעק מקירות לבו: 'הרב, אנא ממך! איני מוכן להשאר ללא אבא… אני לא רוצה להיות יתום, אני עדיין ילד׳.
מילים אלו עשו רושם רב בלבו הטהור של רבנו, שתיכף חיבק את הילד הבוכה ונישק אותו על ראשו. בינתיים המשיך הילד להתייפח בבכי מר, ושוב זעק מקירות לבו: 'הרב אני לא רוצה להיות יתום׳.
ואז, קם הרב ועשה מעשה, הוא שם את ידו על היכל הקודש ואמר בזה הלשון: 'תשמע טוב מה שאני מבטיח לך! יש לי תורה שאני מחזיק בכל הארץ, אני נותן לאביך שעה אחת מכל התורה הזו, ואני מבטיח לך שאבא יצא מבית החולים בריא ושלם׳!
ובאמת כך היה – תוך עשרים וארבע שעות בלבד האבא שב לביתו מבית החולים בריא ושלם!
כך, שילב רבנו את גודל רחמנותו יחד עם גדלותו העצומה, ועמד להושיע ילד קטן שלא רצה להיות יתום…
