בפרשתנו התורה מספרת על הגזירה הקשה שגזר הקב״ה על העיר סדום ותושביה, כמו שכתוב: “וה׳ המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש מאת ה׳ מן השמים, ויהפוך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה”.
דבר זה נגזר עליהם משום שחקקו חוק האוסר לתת מדרך כף רגל בעירם לעניים עוברי דרכים, באומרם: ’למה לנו עוברי דרכים, שאין באים אלינו אלא לחסר מממוננו׳, ואף הכריזו ואמרו, שכל מי שיתפס מחזיק ידו של עני בפת ישרף באש.
מכך נלמד שכל עיר, עסק, מוסד, בית וכו׳ שמסלקים ממנו את העניים, ונמנעים מלתת צדקה ביד רחבה, אף הקב״ה מסלק את אורו והשפעתו מהם, וסופם חורבן ושממון כחורבן העיר סדום.
מי שאינו מפזר לעניים עלול להפסיד את מדרגותיו והצלחותיו
זהו שנאמר בנוגע למצות נתינת צדקה לעניים: “כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה׳ אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון, כי פתוח תפתח את ידך לו”, וטעמי המקרא שתחת התיבות ’פתוח תפתח׳ הן ’דרגא תביר׳, שפירושן בלשון הקודש – המדרגה תשבר.
היינו שמי שאינו מקיים את מצות ’פתוח תפתח׳ ונמנע מלתת צדקה לעניים ביד רחבה, סופו שישברו לו כל מדרגותיו והצלחותיו הן בגשמיות והן ברוחניות, עד שלא ישאר מהן מאומה ח״ו.
ובזה יובן מה שמסופר בגמרא שפעם רב פפא היה עולה במדרגות ונשברה המדרגה שתחתיו וכמעט שנפל ונפצע. הוא ערך חשבון נפש עם עצמו מפני מה אירע לו מקרה שכזה, עד שאמר לו חייא בר רב מדפתי: ’שמא עני בא לידך ולא פרנסתו׳. והיינו משום שידע חייא שטעמי המקרא שתחת התיבות ’פתוח תפתח׳ הן דרגא תביר – המדרגה תשבר כנ״ל, וכשראה שהמדרגה שתחת רגליו של רב פפא נשברה הבין שזה אירע לו משום שנמנע מלתת צדקה.
הקב״ה נוהג עם האדם כפי שהאדם עצמו נוהג עם זולתו
ומה שנאמר ’פתוח תפתח׳ בלשון כפולה, יתבאר על פי דבריו הקדושים של מורינו הבעל שם טוב על הנאמר: “ה׳ צילך”, שכשם שצילו של האדם מתנועע כפי תנועות האדם ולא אחרת, כך הקב״ה נוהג עם האדם ממש כפי שהאדם נוהג עם זולתו. וכן אמרו חז״ל, שכל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, ולמדו זאת ממה שנאמר: “ונתן לך רחמים וריחמך”.
לפי זה יש לומר שמה שנקטה התורה הלשון ’פתוח תפתח׳, זהו כדי לרמוז לאדם שכאשר יפתח את לבו ואת ידו, ויתן ויעניק מממונו לאחיו האביון, מיד יפתח לו הקב״ה את כל שערי השמים – שערי בריאות, שערי פרנסה טובה, שערי הצלחה ועוד ועוד. וכוונת התורה היא שכאשר ’פתוח׳ לזולת, ממילא ’תפתח׳ גם לעצמך.
בזה יבואר מה שמסופר בפרשתנו שכששמעו אנשי סדום על האורחים (המלאכים) שבאו להתארח בצל קורתו של לוט, מיד “נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה” “ויגשו לשבור הדלת”, ואז היכו אותם המלאכים בסנוורים “וילאו למצוא הפתח”.
היינו כי האות ד׳ רומזת לדלים ולעניים, שהרי ד׳ היא מלשון דלות, ואנשי סדום ביקשו ’לשבור הדלת׳, כלומר, לשבור את הדלים והעניים ולא לתת להם מדרך כף רגל בעירם. וכיון שאנשי סדום לא פתחו את ידם לעניים, על כן גם הקב״ה לא פתח בעדם את שערי השמים – ’וילאו למצוא הפתח׳.
ושמור בלבך עמוק עמוק את המאמר שהיה שגור בפיהם של זקני החסידים שבדורות הקודמים: אהוב יהודי וה׳ יתברך יאהב אותך. עשה טובה ליהודי וה׳ יתברך יטיב עמך. קרב יהודי וה׳ יתברך יקרב אותך.
