→ לאתרעלון שבת · 5 עמודים

עלון שבת ·  

בית הכנסת רינת ירושלים – היכלא דרבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א · באר שבע

פרשת וירא

רבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א
כשנזכה להבין ולהרגיש באמת שאנו לא שווים כלום ושלא מגיע לנו כלום, מאותו רגע השמחה לא תפסוק מאיתנו אפילו לרגע אחד.אמרי נועם, פרשת ויגש
הדלקת נרות—
צאת השבת—

באהבת ישראל לכל יהודי ובת מלך

בעלון השבוע

  1. 2מעשה ברבנו ודבר תורה מ״אמרי נועם״
  2. 3קומיקס: סיפור מחייו של רבנו
  3. 4פינת הילדים: חידון, סיפורי צדיקים וחידה
  4. 5זמני תפילות, הלכות השבוע ושיעורי רבנו

השבוע מוקדש: ________________________

2

מתורת רבנו – אמרי נועם

והיה מעשה הצדקה שלום

מעשה ברבנו

ההחלטה על פינוי חבל ימית הכתה את תושביה בתדהמה מהולה בזעם. חבל ימית תוכנן להיות אזור חוף משגשג שיתרום רבות לכלכלה ולביטחון, חזונה של העיר היה מלא בתכנוניים עתידיים – טכנולוגיים, ביטחוניים, תיירותיים והתיישבותיים. אם כן, לא פלא שהחלטת הממשלה לפנות את חבל ימית עוררה סערה בקרב העם. החלו הפגנות סוערות, איומים, והשתדלות ממשלתית, אך ללא הועיל, ההחלטה יצאה לפועל, מלווה בהרבה דמעות וזעזוע עמוק לנפש.

אבינו מו״ר הרב יורם אברג׳ל זיע״א שואל בשיעורו מהי הסיבה האמיתית שגרמה לפינוי ימית? סיבה המתקבלת על הלב היהודי, מעבר לסיבת הממשלה… ומספר רבנו, שפנו לגדולי ישראל עם שאלה זו, והתשובה שקיבלו היתה – לבדוק במגילת היסוד.

מיד הלכו לבדוק, מה יכול להיות כתוב במגילת היסוד שבגינה פונתה ימית? והנה נתקלו בשורה האוסרת על הימצאותם של עניים וחסרי בית להסתובב ברחובותיה, על מנת לשמור על צביון של 'יוקרה'…

וממשיך רבנו לומר: עיר שעיקר יסודה זה סגירת הלב והיד לנזקקים – סופה להיחרב.

בעניין מעלת נתינת צדקה דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת וירא

בפרשתנו התורה מספרת על הגזירה הקשה שגזר הקב״ה על העיר סדום ותושביה, כמו שכתוב: “וה׳ המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש מאת ה׳ מן השמים, ויהפוך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה”.

דבר זה נגזר עליהם משום שחקקו חוק האוסר לתת מדרך כף רגל בעירם לעניים עוברי דרכים, באומרם: ’למה לנו עוברי דרכים, שאין באים אלינו אלא לחסר מממוננו׳, ואף הכריזו ואמרו, שכל מי שיתפס מחזיק ידו של עני בפת ישרף באש.

מכך נלמד שכל עיר, עסק, מוסד, בית וכו׳ שמסלקים ממנו את העניים, ונמנעים מלתת צדקה ביד רחבה, אף הקב״ה מסלק את אורו והשפעתו מהם, וסופם חורבן ושממון כחורבן העיר סדום.

מי שאינו מפזר לעניים עלול להפסיד את מדרגותיו והצלחותיו

זהו שנאמר בנוגע למצות נתינת צדקה לעניים: “כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה׳ אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון, כי פתוח תפתח את ידך לו”, וטעמי המקרא שתחת התיבות ’פתוח תפתח׳ הן ’דרגא תביר׳, שפירושן בלשון הקודש – המדרגה תשבר.

היינו שמי שאינו מקיים את מצות ’פתוח תפתח׳ ונמנע מלתת צדקה לעניים ביד רחבה, סופו שישברו לו כל מדרגותיו והצלחותיו הן בגשמיות והן ברוחניות, עד שלא ישאר מהן מאומה ח״ו.

ובזה יובן מה שמסופר בגמרא שפעם רב פפא היה עולה במדרגות ונשברה המדרגה שתחתיו וכמעט שנפל ונפצע. הוא ערך חשבון נפש עם עצמו מפני מה אירע לו מקרה שכזה, עד שאמר לו חייא בר רב מדפתי: ’שמא עני בא לידך ולא פרנסתו׳. והיינו משום שידע חייא שטעמי המקרא שתחת התיבות ’פתוח תפתח׳ הן דרגא תביר – המדרגה תשבר כנ״ל, וכשראה שהמדרגה שתחת רגליו של רב פפא נשברה הבין שזה אירע לו משום שנמנע מלתת צדקה.

הקב״ה נוהג עם האדם כפי שהאדם עצמו נוהג עם זולתו

ומה שנאמר ’פתוח תפתח׳ בלשון כפולה, יתבאר על פי דבריו הקדושים של מורינו הבעל שם טוב על הנאמר: “ה׳ צילך”, שכשם שצילו של האדם מתנועע כפי תנועות האדם ולא אחרת, כך הקב״ה נוהג עם האדם ממש כפי שהאדם נוהג עם זולתו. וכן אמרו חז״ל, שכל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, ולמדו זאת ממה שנאמר: “ונתן לך רחמים וריחמך”.

לפי זה יש לומר שמה שנקטה התורה הלשון ’פתוח תפתח׳, זהו כדי לרמוז לאדם שכאשר יפתח את לבו ואת ידו, ויתן ויעניק מממונו לאחיו האביון, מיד יפתח לו הקב״ה את כל שערי השמים – שערי בריאות, שערי פרנסה טובה, שערי הצלחה ועוד ועוד. וכוונת התורה היא שכאשר ’פתוח׳ לזולת, ממילא ’תפתח׳ גם לעצמך.

בזה יבואר מה שמסופר בפרשתנו שכששמעו אנשי סדום על האורחים (המלאכים) שבאו להתארח בצל קורתו של לוט, מיד “נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה” “ויגשו לשבור הדלת”, ואז היכו אותם המלאכים בסנוורים “וילאו למצוא הפתח”.

היינו כי האות ד׳ רומזת לדלים ולעניים, שהרי ד׳ היא מלשון דלות, ואנשי סדום ביקשו ’לשבור הדלת׳, כלומר, לשבור את הדלים והעניים ולא לתת להם מדרך כף רגל בעירם. וכיון שאנשי סדום לא פתחו את ידם לעניים, על כן גם הקב״ה לא פתח בעדם את שערי השמים – ’וילאו למצוא הפתח׳.

ושמור בלבך עמוק עמוק את המאמר שהיה שגור בפיהם של זקני החסידים שבדורות הקודמים: אהוב יהודי וה׳ יתברך יאהב אותך. עשה טובה ליהודי וה׳ יתברך יטיב עמך. קרב יהודי וה׳ יתברך יקרב אותך.

אמירה נעימה – בקצרה

א. מקום שבו נמנעים מלתת צדקה סופו חורבן ושממון כסדום, כי הקב״ה מסלק את אורו והשפעתו ממנו, ומי שאינו מפזר לעניים עלול להפסיד את מדרגותיו והצלחותיו.

ב. הקב״ה נוהג עם האדם כפי שהאדם עצמו נוהג עם זולתו, ולכן כשהוא פותח את ליבו לאחיו האביון, באהבה ובעשיית טובה, יפתח לו הקב״ה את כל שערי השמים.

3

חמש שנים אצל הבבא סאלי

גיליון 6
  1. הגענו לנתיבות – העיר של הבבא סאלי!

    אחרי חתונתו עבר רבי יורם לגור בנתיבות.

  2. בסבלנות – כל אחד יקבל ברכה.

    כמה עוד מחכים?

    שם גר המקובל הגדול, רבי ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי.

  3. תזכה לברכה, בני.

    כוס תה חם לכבוד הרב.

    חמש שנים שלמות שימש רבי יורם את הצדיק במסירות.

  4. בבקשה, מכאן. כל אחד ייכנס בתורו.

    תודה רבה, בני!

    מכל הארץ באו אנשים לבקש ברכה.

  5. בטח בה׳ – הכל יהיה לטובה.

    ורבי יורם ראה, והקשיב, ולמד איך מקבלים כל יהודי – באהבה.

  6. את זה למדתי אצל הבבא סאלי: לאהוב כל יהודי!

    מי שמשמש את הגדולים – לומד להיות גדול בעצמו.

בגיליון הבא: למה משך הבבא סאלי את ידו מן הברכה?

מקור הסיפור: על פי תולדות חייו של רבנו (אתר JDN, ״הילולא קדישא – רבי יורם אברג׳ל זצוק״ל״)כל הגיליונות באתר, בפינת הילדים
4

פינת הילדים – חידון הפרשה

שבת שלום ילדים! משחקים בעל פה סביב שולחן השבת: אחד קורא את השאלה בקול, וכל המשפחה מנחשת – רק לחשוב, להצביע ולענות!

חידון הפרשה – מי יודע?

  1. 1

    איפה ישב אברהם כשבאו אליו שלושת האנשים?

  2. 2

    מה עשתה שרה כששמעה שייוולד לה בן?

  3. 3

    מה קרה לאשת לוט כשהביטה אחורה?

  4. 4

    מה שם הבן שנולד לאברהם ולשרה?

  5. 5

    מה ראה אברהם בסבך על הר המוריה?

סיפורי צדיקים

גם זו לטובה

נחום איש גם זו – על כל דבר שהיה קורה לו היה אומר ״גם זו לטובה״. פעם אחת רצו ישראל לשלוח מתנה לבית הקיסר, ושלחו אותה בידו: תיבה מלאה אבנים טובות ומרגליות. לן בלילה בבית מלון, ובלילה קמו אנשי המקום, לקחו את מה שבתיבה ומילאו אותה עפר. כשהגיע לשם ופתחו את התיבה – ראו שהיא מלאה עפר. אמר: ״גם זו לטובה.״ אמרו: ״שמא מעפרו של אברהם אבינו הוא, שכשהיה זורק עפר – נעשה חרבות.״ היתה שם מדינה שלא יכלו לכבוש אותה; ניסו מן העפר – וכבשוה. הכניסוהו לבית הגנזים, מילאו את תיבתו אבנים טובות ומרגליות, ושלחוהו בכבוד גדול.

מה למדנו? כל מה שה׳ עושה – לטובה, גם כשעוד לא רואים את זה.

מסכת תענית כא ע״א (בקיצור ובתרגום ללשון הקודש)

חידה

שמי מזכיר צחוק, ונולדתי כשאבא שלי היה בן מאה שנה. מי אני?

שאלה לשולחן השבת

אברהם רץ לקבל את פני האורחים אפילו ביום חם. איך אנחנו יכולים לגרום לאורחים להרגיש רצויים בבית שלנו?

תשובות: 1. בפתח האוהל · 2. צחקה · 3. היא נהייתה נציב מלח · 4. יצחק · 5. איל שנאחז בקרניו · חידה: יצחק (בראשית כא, ה–ו)

5

בבית הכנסת השבוע

זמני תפילות ושיעורים – ימות החול

שחרית – מניין נץמתחילים 50 דקות לפני הנץ
50 דק׳ לפני הנץ
מנחה
16:30
ערביתסמוכה למנחה
17:00
שיעור גמראהרב אהרן כרמי שליט״א · בכל יום
17:45
חברותות בגמרא – יום שניעם הרב תמיר מלול שליט״א
19:45
ערבית שנייה
בסיום השיעור

זמני תפילות ושיעורים – שבת

ליל שבת – מנחהומיד קבלת שבת, דרשה ותפילת ערבית
15 דק׳ לפני כניסת השבת
שחרית – מניין ראשוןמסיימים ב־09:00
06:45
שחרית – מניין שני
07:20
שחרית – מניין חב״ד
10:00
מנחה
14:30
שיעורהרב אביחי שליט״א
15:00
מנחה שנייה
15:45
שיעור רב בית הכנסתהרב שניאור זלמן ועקנין שליט״א
30 דק׳ לפני צאת השבת

שיעורי רבנו זיע״א – החדשים באתר

  • איך זוכים לשפע וברכה מהשמים?
  • ח״י אלול: עבודת ה׳ באהבה ובשמחה
  • זהירות! כבוד לשכינה ולתלמידי חכמים

הלכות השבוע – מתוך ספר ״בן איש חי״

  • אחר שלבש הטלית יניח תפילין מיד, קודם פרשת עקידה כדי שיהיו עליו בשעת קריאת שמע דקרבנות שהיא חיוב, ואמרו רבותינו ז"ל כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר על עצמו:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת וירא, אות ב

  • זמן הנחתם בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ארבע אמות ויכירנו, וטוב לאחר ולא להקדים, ואם טעה והניח תפילין בעוד לילה ובירך עליהם אין צריך לחזור ולברך כשיאיר היום כנזכר באחרונים ז"ל:

    בן איש חי, הלכות שנה א, פרשת וירא, אות יא

מועדים ותאריכים השבוע

  • טוען…

יום ההילולא של רבנו זיע״א: כ״ז בתשרי

שותפים בתורה ובחסד

הקדשת העלון, שיעור או סל מזון למשפחה – לעילוי נשמת, לרפואה ולהצלחה. 100% מהתרומות לסלי המזון מגיעים למשפחות.

לפרטים: ניסים חי דדון · 054-7351415