בזכות עמידתו האיתנה של יוסף באותו ניסיון עצום של אשת פוטיפר, לא רק שהועיל לעצמו וזכה בשל כך למלוך במשך שמונים שנה (כמספר ’יסוד׳), אלא גם הועיל בזה לכל עם ישראל בדורות הבאים, והשפיע בהם כח ותעצומות נפש להתגבר על כל ניסיון שיבוא להם בעניין שמירת קדושת היסוד.
וכן מובא במדרש: שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו ישראל בזכותו.
היינו שבזכות שמירתה של שרה אמנו על קדושתה בעת שנלקחה לבית פרעה, היה לכל בנות ישראל כח לשמור על קדושתן וצניעותן בהיותן במצרים. ובזכות שמירתו של יוסף על קדושתו בכל שנות היותו במצרים בכלל, ובנסיון דאשת פוטיפר בפרט, היה לכל בני ישראל כח לשמור על קדושתם במצרים.
מכך ילמד כל אדם עד כמה התאמצותו לשמור על קדושתו העצמית הכרחית לא רק לצורך עצמו, כי אם גם לצורך בניו ובנותיו היקרים. וככל שההורים שומרים על קדושתם, כך הם משפיעים לזרעם אחריהם כח ועוז להתגבר על כל ניסיון ולשמור היטב על קדושתם בכל מקום ומצב שיהיה בעולם.
על כל אדם ללמוד מיוסף הצדיק להתגבר בכל כחו על כל ניסיון שבא לפניו בדבר שמירת קדושתו, ולהיות איתן בדעתו שלא להתפתות לדבר עבירה ח״ו.
חלילה לאדם לחטוא על דעת לשוב בתשובה
חלילה לאדם לפגום בקדושתו לכתחילה מתוך הסתמכות על מימרות שונות כמו ’אין יאוש׳ וכיו״ב, שהרי ’כל האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה׳, כפי שמבאר אדמו״ר הזקן דהיינו ’שאין מחזיקים ידו להיות לו שעת הכושר לעשות תשובה׳, ונמנע ממנו אותו סיוע מן השמים שניתן לכל מי שבא ליטהר, כי התשובה היא הגורמת לו לחטוא, ולכן הקב״ה מסלק ממנו את מה שגורם לו לחטוא, ולא מסייע לו מן השמים לעשות תשובה.
אסור להיות כאותו חסיד שוטה שהגמרא מספרת עליו שפעם תבע אשה לדבר עבירה, וכשהיא אמרה לו שבאותה עיר אין מקווה ולא יהיה לו היכן לטבול אחר העבירה מיד הוא ברח כל עוד נפשו בו. חסיד שוטה זה הפך את המקווה לסיבת העבירה, ובמקרה שלו מוטב שלא יטבול כלל, ואולי כך הוא יפסיק לחטוא.
צריך לדעת בברור שכשרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע״א אמר שקריאת ה׳תיקון הכללי׳ שגילה בעולם מסוגלת לתקן את פגם הברית, כוונתו היתה רק על מי שמעתה אינו רוצה לפגום בשום אופן שבעולם, אך מי שבכוונה תחילה פוגם וסומך על כך שאחר כך יטבול במקוה ויקרא ’תיקון הכללי׳, לא יזכה לתיקון כלל, שהרי אסור להפוך את ה׳תיקון הכללי׳ לסיבת החטא, כי אז הוא יאבד את יעילותו וסגולתו.
הקריאה והלימוד בספר הזוהר הקדוש מסוגלים לשמירת הקדושה
הנה שתי פעמים ’יוסף׳ עולה בגימטריא שתיים עשרה פעמים שם הוי״ה, וכן גימטריא ’שבי׳, שהוא ראשי התיבות של שמו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי מחבר ספר הזוהר. ונרמז בזה שהקריאה והלימוד בספר הזוהר הקדוש מסוגלת מאוד לסייע לאדם לשמור על קדושתו במשך כל שתיים עשרה שעות היום ושתיים עשרה שעות הלילה.
לכן בארצותיהם של בני עדות המזרח היו הקדושה והצניעות כל כך קבועות בנפשם עד שהתביישו בכלל לדבר על נושאים אלו ברבים, כיון שבאותם מקומות נודעה חיבה יתירה לקריאת ולימוד ספר הזוהר, ולכולם היתה קביעות יומיומית לגרוס כמה דפי זוהר, וקדושת הזוהר הכניסה בהם קדושה גדולה.
לסיום: אשריו ואשרי חלקו של כל מי שזוכה לשמור על קדושתו בשלימות, ואין מעלה כמעלתו, והוא אהוב ביותר לפני הקב״ה, ויתקיים בו מה שנאמר על יוסף הצדיק אחר שעמד בניסיון דאשת פוטיפר “ויהי ה׳ את יוסף ויט אליו חסד… ואשר הוא עושה ה׳ מצליח”.
