פרשת יתרו

בספרי פנימיות התורה מבואר שבכל שנה ושנה כאשר מגיע מועד כלשהו ממועדי ה׳, ואפילו חנוכה ופורים שאינם אלא מדרבנן, חוזרות ומאירות בעולם אותן ההארות שהאירו בעולם בפעם הראשונה שאירע מועד זה.

על דרך משל, בכל שנה ושנה בחג פסח שבה ומאירה בעולם הארת יציאת מצרים והניסים שהיו כרוכים בה, ובחג סוכות הארת ענני הכבוד שהקיפו את עם ישראל במדבר, ובחג שבועות הארת מעמד הר סיני ומתן תורה, וכן על דרך זה בשאר המועדים.

הדבר נרמז במה שנאמר במגילת אסתר: “והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור”, כלומר, אותם האורות שהאירו בעולם באותם הימים שאירעו בהם המועדים חוזרים ונזכרים ונעשים ומאירים בכל דור ודור ובכל שנה ושנה בהגיע התאריך של אותו מועד.

אולם בנוסף לזמני המועדים, גם כשמגיע הזמן שקוראים בתורה בציבור פרשה העוסקת במועד מסוים, חוזרת ומאירה בעולם במדה מסוימת (אם כי לא באותה עוצמה שהיא מאירה בזמן המועד ממש) הארת אותו מועד.

ממילא בשבוע שבו קוראים בציבור את פרשת יתרו, העוסקת בעיקרה בסיפור מעמד הר סיני ומתן תורה, חוזרת ומאירה בעולם בחינה מסוימת מאותה הארה שמאירה בכל שנה ושנה בחג שבועות – הארת מעמד הר סיני ומתן תורה.

יש להתקדש בשבוע זה כדי לקלוט את ההארות הנשגבות היורדות באותה שעה

על כן צריך כל אדם להתקדש ביותר בשבוע זה, על דרך התקדשותם של עם ישראל בימים שקודם מתן תורה, כדי שבעת קריאת הפרשה בשבת קודש יזכה לקלוט בתוכו את ההארות הנשגבות היורדות לעולם באותה שעה.

כמו כן, קבלה בידינו מרבותינו הראשונים שמשבת פרשת יתרו יכול כל אדם לשאוב כח עצום להכניע את יצרו במשך כל השנה שאחרי, עד שבת פרשת יתרו שבשנה הבאה.

הטעם לכך הוא: כי מבואר במדרש שבשעת מתן תורה נעקר יצר הרע מלבם של עם ישראל. וכן מבואר בגמרא שבשעת מתן תורה פסקה מעם ישראל אותה זוהמה שהטיל הנחש בחוה.

ומכיון שבשבת פרשת יתרו מאירה בעולם בחינה מסוימת מהארת מתן תורה כנ״ל, לכן הוא זמן מסוגל ביותר לשאוב כח להכניע את היצר הרע, על דרך שזכו עם ישראל בשעת מתן תורה.