Todas as parashiot
Imrei Noam · Devarim · Parashat Vaetchanan

אהרן הכהן ועזרא הסופר

O texto abaixo está em hebraico, como foi publicado.

Esta semana é dedicadaGostaria de dedicar a Torá desta semana? Dedicar

Rav Yoram Michael Abergel

מעשה ברבנו

אין מי שאירועי הגירוש הנורא מ׳גוש קטיף׳, בחודש אב תשס״ה, לא נגעו בליבו. הצער של משפחות רבות כל כך, עמל ויגיעה של שנים בהקמת היישובים הפורחים, הקרקעות המניבות כל טוב משובח, בתי כנסת מפוארים ובתים שנחרבו כך לנגד עיניהם.

והכואב מכל, לראות את מסירתם של 'יפי אדמתנו – לזרים, כוחנו – לנוכרים׳, ועוד נוכרים כאלו שיקימו שם מעוזי טרור ויסכנו את כל יושבי הארץ. ולא להאמין שכל זה התרחש באופן של "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו".

לאבינו מו״ר הרב יורם אברג׳ל זיע״א כאב הדבר עד מאד. הוא פעל ככל יכולתו למנוע זאת, ובכה מדם ליבו בראותו את המתרחש. נקל לשמוע בשיעוריו של רבנו את הכאב העצום שזעק ממנו. הוא לא האמין בשום אופן שיש מי שיש לו את האפשרות לגעת בארצו של הקדוש ברוך הוא, שעיניו עליה.

וכך אמר באחד משיעוריו:

"היה ראש ממשלה שהחזיר שטחים לערבים, והוא נקטף בפתאומיות מן העולם… אתם חושבים שאפשר לשלוח יד בארץ ישראל ובלומדיה, ולצאת מזה בשלום? גם ממנו לא נשאר זכר. אולי כמה כבישים על שמו…

אני בעצמי הייתי נוהג ללכת לגוש קטיף מדי כמה ימים, על מנת למסר שם שיעורים. כך נהגתי במשך שנים רבות! לא פחדתי משדים ולא מרוחות, לא מפצמרי״ם ולא ממחבלים… פעם 'דולב׳, פעם 'פאת שדה׳, פעם 'נצר חזני'…

הקדוש ברוך הוא עצר את אותו ראש ממשלה, ונתן לו מכה במח… בלעדיה הוא עוד היה ממשיך במעלליו, היה מחזיר עוד ועוד שטחים ומגיע עד תל אביב… וכי מה אכפת לו? זה הבית שלו? אדם בהול על ממונו, לא על ממון אחרים".

שורות אלו מדבריו של רבנו, זועקות את כאבו על ההפקרות בנתינת שטחי ארץ ישראל כעניין של מה בכך. כאב שנבע מהלב הטהור שכאב את כאבו של הקב״ה ושל עמו ישראל.

Rav Yoram Michael Abergel

בעניין מעלת וחשיבות ארץ ישראל דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת ואתחנן

בפתיחת פרשתנו קוראים אנו על תקט״ו תפילות שהתפלל משה רבינו, כדי שהקב״ה יסכים לבטל מעליו את הגזירה שנגזרה עליו ב׳מי מריבה׳, ויתיר לו להכנס לארץ, כמו שנאמר: “ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא לאמר… אעברה נא ואראה את הארץ הטובה…”.

ופירשו חז״ל במדרש שמשה רבינו ע״ה, התפלל על כך חמש מאות וחמש עשרה תפילות, כמנין ’ואתחנן׳, עד שהקב״ה עצר אותו ואמר לו: “רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה”. הפלא שבדבר הוא, שהרי באותה הזדמנות שנגזר על משה רבינו שלא יזכה להכנס לארץ, כמו כן נגזר גם על אהרן הכהן. מדוע, אם כן, לא מצינו שאהרן הכהן התפלל על כך ולוּ תפילה אחת בלבד?

אהרן הכהן הוא עזרא הסופר

מבאר ה׳מגלה עמוקות׳, שאהרן הכהן לא התפלל על כך, מפני שראה שבלאו הכי נשמתו עתידה להתגלגל בעזרא הסופר שיעלה מבבל לארץ ישראל יחד עם בני הגולה ויבנה את בית המקדש השני, על כן לא ראה צורך לדחוק את השעה ולהפציר בתפילות לפני הקב״ה שיתיר לו כבר מעכשיו להכנס לארץ.

ומוצא ה׳מגלה עמוקות׳ רמז לכך, במה שנאמר בספר עזרא: “אהרן הכהן הראש, הוא עזרא עלה מבבל…” – לרמוז שאהרן הכהן הוא בעצמו עזרא הסופר, כי התגלגל בו. וכן מוסיף ה׳מגלה עמוקות׳ ואומר, שסוד זה נרמז בשמו של עזרא, שכן ’אהרן׳ עולה בגימטריא 256, ו׳עזרא׳ עולה בגימטריא 278, וכשתוסיף מספר 22 על ’אהרן׳ תקבל ’עזרא׳, ועזרא היה דור 22 מאהרן הכהן.

רמז נוסף לכך ניתן לומר, על פי דברי חז״ל, שעזרא הסופר הוא הנביא מלאכי, ועל אהרן הכהן הלא נאמר – בספר מלאכי – “כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה׳ צבאות הוא”.

אומר ה׳מגלה עמוקות׳, שכשראה משה רבינו ברוח קדשו שאחיו אהרן הכהן יזכה להכנס לארץ ישראל על ידי שיבוא בגלגול בעזרא הסופר, התחנן והרבה בתפילות לפני הקב״ה שגם אם כעת לא יזכה להכנס לארץ, על כל פנים יזכה אף הוא להכנס אליה על ידי שיחזור בגלגול, כפי שזכה אהרן אחיו.

לא לכבודו של משה רבנו

זהו אומרו: ’ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא׳ – היינו באותה העת שמת אהרן אחיו וראה שיכנס לארץ ישראל בגלגול, ’אעברה נא ואראה את הארץ הטובה׳ – שאזכה גם אני להכנס לארץ ישראל בסוד העיבור והגלגול (’אעברה׳ מלשון עיבור וגלגול), כפי שזכה אהרן אחי. ובמילת ’אעברה׳ נרמז גם כן עיבורו של אהרן הכהן, שהרי ’אעברה׳ עולה בגימטריא ’עזרא׳.

השיב הקב״ה למשה: ’רב לך׳, והיינו שרב ודי לך בשלשת הגלגולים שכבר התגלגלת בעולם הזה (הבל, שת, משה), ולא ניתן עוד להתגלגל מעבר לכך, ואינך דומה לאהרן אחיך שעדיין לא התגלגל כלל.

ומוסיפים חז״ל במדרש, שהפציר משה רבינו בהקב״ה שיניח אותו בעולם הזה כעוף הפורח ויניח לו להכנס לארץ ישראל. ומסביר ה׳מגלה עמוקות׳ שהכוונה בזה היא, שמשה רבינו ביקש שגם אם כבר לא ניתן להשיב אותו בגלגול בצורת אדם, מאחר שכבר התגלגל שלשה גלגולים, מוכן הוא לחזור בגלגול בצורת בהמה, דג או עוף.

ועל כך השיב לו הקב״ה: ’רב לך׳ – כלומר, דבר גדול ורחוק ביקשת שאסכים לגלגל אדם גדול וקדוש כמותך בצורת בהמה דג או עוף, ’אל תוסף דבר אלי עוד׳ – ’עוד׳ ראשי תיבות: ’עוף דג ובהמה׳ – כלומר, אל תוסף לבקש ממני לגלגל אותך בבעלי חיים כי אין זה לפי כבודך.

אמירה נעימה

א. למדנו כאן את חביבות הארץ שהיתה למשה רבינו, שהרבה להתפלל הרבה תפילות כדי לזכות להיכנס לארץ ישראל, ויותר מזה ביקש מה׳ יתברך שיתגלגל בבהמה או עוף או דג ועל ידי זה יכנס לארץ.

Folheto de Shabat desta parashá (em hebraico, para imprimir)