לכל הפרשיות
אמרי נועם · בראשית · פרשת וישב

מעשה אבות סימן לבנים

השבוע מוקדשרוצים להקדיש את דברי התורה של השבוע? להקדשה

רבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א

מעשה ברבנו

עד להיכן מגעת החשיבות של שמירת האדם את עצמו מנזקים רוחניים, מעיד אבינו מו״ר הרב יורם אברג׳ל זיע״א:

"אם אתם זוכרים, בעבר בשנים תשס״ג תשס״ד נסגרו הרבה כוללים כי לא יכלו לעמד בתקציבים, וראיתי חובה לעצמי לעמד בפרץ ולפתח את הישיבה שלנו להוסיף עוד אברכים רבים. ברוך ה׳ יש אנשים טובים בחוץ לארץ שאהבו אותנו וקראו לי לבוא אליהם ושם יתנו לי תרומות גדולות לכולל להחזיק אברכים.

ובאמת נסעתי אליהם כמה פעמים, חמש – שש טיסות, ולאחר מכן הפסקתי עם היציאה לחוץ לארץ, כבר שנים רבות שלא ראיתי איך נראה נמל התעופה. ואנשים שואלים אותי למה הפסקתי עם זה, הרי העשירים שם רוצים לתרם וזה יכול להועיל מאד לכולל שלנו?

אמרתי להם אתם צודקים, בחוץ לארץ אפשר להשיג הרבה כסף לכולל, אבל הדבר שמונע ממני את הטיסה לחוץ לארץ הוא הקשי הגדול לשמר את העינים במקומות האלו! לא קל להשאר שם בן תורה!

בשדה התעופה יש המון אנשים ונשים בערבוביה ובחסר צניעות והייתי צריך לסגר את העינים שלי שעות או שיעמדו סביבי במעגלים סגורים, ואם קרה ונתקלתי בדבר לא טוב כבר אי אפשר להתפלל ולקרא כלום כי מי שלא ראה דבר רע מימיו לא מסגל להיות במקומות כאלה.

לכן ותרתי על כל התענוגות האלה, והחלטתי שאני יותר לא טס לחוץ לארץ, ובתמורה לכך ה׳ יתברך פתח את הלבבות של עם ישראל כאן בארץ, ואנשים שמרויחים חמש או שש אלף שקל נותנים אלף שקל, ואנשים שמרויחים חמש עשרה אלף נותנים אלף חמש מאות שקל, ואלו שמרויחים עשרים אלף שקל נותנים אלפים שקל, ממש מוסיף והולך… לוקחים מהבית שלהם ונותנים לנו, והכסף הזה הוא יותר טהור ונקי כפים ויותר אמיתי."

רבנו יורם מיכאל אברג׳ל זיע״א

בעניין מעלת השמירה מהחטא דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת וישב

בזכות עמידתו האיתנה של יוסף באותו ניסיון עצום של אשת פוטיפר, לא רק שהועיל לעצמו וזכה בשל כך למלוך במשך שמונים שנה (כמספר ’יסוד׳), אלא גם הועיל בזה לכל עם ישראל בדורות הבאים, והשפיע בהם כח ותעצומות נפש להתגבר על כל ניסיון שיבוא להם בעניין שמירת קדושת היסוד.

וכן מובא במדרש: שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה. יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו ישראל בזכותו.

היינו שבזכות שמירתה של שרה אמנו על קדושתה בעת שנלקחה לבית פרעה, היה לכל בנות ישראל כח לשמור על קדושתן וצניעותן בהיותן במצרים. ובזכות שמירתו של יוסף על קדושתו בכל שנות היותו במצרים בכלל, ובנסיון דאשת פוטיפר בפרט, היה לכל בני ישראל כח לשמור על קדושתם במצרים.

מכך ילמד כל אדם עד כמה התאמצותו לשמור על קדושתו העצמית הכרחית לא רק לצורך עצמו, כי אם גם לצורך בניו ובנותיו היקרים. וככל שההורים שומרים על קדושתם, כך הם משפיעים לזרעם אחריהם כח ועוז להתגבר על כל ניסיון ולשמור היטב על קדושתם בכל מקום ומצב שיהיה בעולם.

על כל אדם ללמוד מיוסף הצדיק להתגבר בכל כחו על כל ניסיון שבא לפניו בדבר שמירת קדושתו, ולהיות איתן בדעתו שלא להתפתות לדבר עבירה ח״ו.

חלילה לאדם לחטוא על דעת לשוב בתשובה

חלילה לאדם לפגום בקדושתו לכתחילה מתוך הסתמכות על מימרות שונות כמו ’אין יאוש׳ וכיו״ב, שהרי ’כל האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה׳, כפי שמבאר אדמו״ר הזקן דהיינו ’שאין מחזיקים ידו להיות לו שעת הכושר לעשות תשובה׳, ונמנע ממנו אותו סיוע מן השמים שניתן לכל מי שבא ליטהר, כי התשובה היא הגורמת לו לחטוא, ולכן הקב״ה מסלק ממנו את מה שגורם לו לחטוא, ולא מסייע לו מן השמים לעשות תשובה.

אסור להיות כאותו חסיד שוטה שהגמרא מספרת עליו שפעם תבע אשה לדבר עבירה, וכשהיא אמרה לו שבאותה עיר אין מקווה ולא יהיה לו היכן לטבול אחר העבירה מיד הוא ברח כל עוד נפשו בו. חסיד שוטה זה הפך את המקווה לסיבת העבירה, ובמקרה שלו מוטב שלא יטבול כלל, ואולי כך הוא יפסיק לחטוא.

צריך לדעת בברור שכשרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע״א אמר שקריאת ה׳תיקון הכללי׳ שגילה בעולם מסוגלת לתקן את פגם הברית, כוונתו היתה רק על מי שמעתה אינו רוצה לפגום בשום אופן שבעולם, אך מי שבכוונה תחילה פוגם וסומך על כך שאחר כך יטבול במקוה ויקרא ’תיקון הכללי׳, לא יזכה לתיקון כלל, שהרי אסור להפוך את ה׳תיקון הכללי׳ לסיבת החטא, כי אז הוא יאבד את יעילותו וסגולתו.

הקריאה והלימוד בספר הזוהר הקדוש מסוגלים לשמירת הקדושה

הנה שתי פעמים ’יוסף׳ עולה בגימטריא שתיים עשרה פעמים שם הוי״ה, וכן גימטריא ’שבי׳, שהוא ראשי התיבות של שמו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי מחבר ספר הזוהר. ונרמז בזה שהקריאה והלימוד בספר הזוהר הקדוש מסוגלת מאוד לסייע לאדם לשמור על קדושתו במשך כל שתיים עשרה שעות היום ושתיים עשרה שעות הלילה.

לכן בארצותיהם של בני עדות המזרח היו הקדושה והצניעות כל כך קבועות בנפשם עד שהתביישו בכלל לדבר על נושאים אלו ברבים, כיון שבאותם מקומות נודעה חיבה יתירה לקריאת ולימוד ספר הזוהר, ולכולם היתה קביעות יומיומית לגרוס כמה דפי זוהר, וקדושת הזוהר הכניסה בהם קדושה גדולה.

לסיום: אשריו ואשרי חלקו של כל מי שזוכה לשמור על קדושתו בשלימות, ואין מעלה כמעלתו, והוא אהוב ביותר לפני הקב״ה, ויתקיים בו מה שנאמר על יוסף הצדיק אחר שעמד בניסיון דאשת פוטיפר “ויהי ה׳ את יוסף ויט אליו חסד… ואשר הוא עושה ה׳ מצליח”.

אמירה נעימה – בקצרה

א. יוסף הצדיק בעמידתו בניסיון זיכה את כל עם ישראל להתגבר על ניסיונות בשמירת הקדושה, וממנו יש ללמוד עד כמה מועיל המאמץ לשמירה על הקדושה לא רק לאדם עצמו אלא גם לזרעו אחריו.

ב. חלילה לאדם לחטוא על דעת לשוב בתשובה, שלא להפוך את התיקון לסיבת החטא, ואין התשובה מועילה אלא למי ששב בו לגמרי ואינו רוצה לפגום בשום אופן שבעולם.

ג. הקריאה והלימוד בספר הזוהר הקדוש מסוגלים לשמירת הקדושה, ולכן היו מורגלים בזה בארצות בני עדות המזרח שלרוב הקדושה והצניעות שהיו קבועות בנפשם בושו לדבר על נושאים אלו ברבים.

עלון שבת לפרשה זו – להדפסה